לפנינו מקרה נדיר של העמדה לדין של מתלוננת שווא, מיה נעימי, מרמת גן, בת 42 ששכבה כמה פעמים עם שכן בן 72, יוסף ובר, והוא צילם את הזיונים בהסכמתה.  הגברת נעימי הגישה תלונת שווא במשטרה על אונס, ולמזלו של הקורבן, הסקס היה מצולם.  מה העונש שנתנה לה השופטת דנה אמיר?  מאסר על תנאי ללא כלא וללא עבודות שירות או קנס או פיצוי לקורבן. מי שהסכים לעונש הזה היה הפרקליט תמיר אלטיט.

ממש יופי.  עד שהפרקליטות כבר מחליטה להעמיד לדין מתלוננת שווא על אונס, השופטת בכלל לא פוסקת עונש והאישה יכולה להמשיך בחיה ולעבור אל הקורבן הבא, כי לא עושים לה כלום.  מיה נעימי ת.ז. 032055527. 

הנה הפרקליט שהיה בגזר הדין והסכים לסגור את האישום בלי שום עונש.  תמיר אלטיט.  היום תמיר מקושש לקוחות בזכות הניסיון שצבר בפרקליטות.  נו… מה לימדו אותו שם?  שזה בסדר שאישה מעלילה על גבר שהוא אנס אותה, והיא יוצאת בלי כלום?  זה מה שלימדו אותו?  הבוסית שלו שחנכה אותו, רות ארז אמרה לו שזה תיק למען יראו וייראו, והוא התקפל כמו שפן שקיבל גזר, ועשה דיל פמיניסטי מחפיר עם בא כוח המעלילנית אייל בסרגליק.

 

הגיע הזמן לבטל את הפריבילגיות של נשים להעליל עלילות מין, כולל לחטופות, כגון מייה שם….הפרקליטה אושרה גז נתנה אישור מיוחד להגיש כתב אישום “למען יראו וייראו” ובסוף השקרנית יוצאת בלי כלום…..  שימו לב שהעונש הוא “מוסכם”.  כלומר את העונש הזה  סגר הפרקליט תמיר אלטיט עם הסנגור אייל בסרגליק.  יוצא בסוף אושרה גז הסכימה לא להטיל שום עונש מאסר או עבודות שירות.

 

השופטת דנה אמיר אפילו משקרת במצח נחושה שיש נסיבות לקולא שמיה נעימי מגדלת 2 בנות:  “שקלתי את נסיבותיה האישיות של הנאשמת, המגדלת לבדה את שתי בנותיה הקטינות”.  אבל בחוות הדעת הפסיכו-דיאגנוסטית כתוב שהרווחה הוציאה ממנה את הבנות והיא לא מגדלת אותן.

במקרה הזה של מיה נעימי, אי אפשר אפילו להבין מה המוטיבציה, למה היא עשתה את זה.  אף אחד לא שואל אותה למה הגישה תלונת שווא, ואפילו הפסיכולוגים שהגישו עבורה חוות דעת פסיכו-דינמית לא יכלו למצוא מניע.  כל מה שכתבו זה שהיא גרושה ושהרווחה הוציאה את 2 ילדיה למוסד והיא גרה עם אמא שלה כדי לחסוך כסף.  אז זה שהרווחה הוציאה לה את הילדים נותן לה אישור להעליל על גברים שהם אנסים?

מי שייצג את הגברת בטיעונים לעונש היה עו”ד אייל בסרגליק, וגיבש “עונש מוסכם” עם הפרקליטות.  אייל בסרגליק התבטא לא פעם ולא פעמיים נגד תלונות שווא של נשים….והוא עצמו ספג לא מעט תלונות שווא מבת זוגתו… עו”ד לילך מנחם.

והנה עבור בצע שקלים בסרגליק מוכן לייצג נבלה שכזו שהורסת חיי גברים על תלונות שווא.

 

בתמונה:  אייל הסרגליק עם כרמית שחיבר……

בתמונה:  לילך מנחם שהיתה בת הזוג של אייל בסרגליק ואף התעברה ממנו ומגישה לו תלונות שווא על ימין ועל שמאל….  גם לה לא עושים כלום….

 

השופטת דנה אמיר:  על תלונות שווא על אונס מקבלים מאסר על תנאי ללא קנס

 

התיק התברר אצל השופטת דנה אמיר. ת”פ 47831-03-18 מדינת ישראל נ’ מיה נעימי. פל”א 515446/2016. השופטת התרשמה שתלונת שווא נגד גבר שהוא אנס, זה מקרה קליל וזוטר, חסר ענין ציבורי, לא פוגע בערכים המקודשים של מדינת היהודיות, והעמידה את העונש על מאסר על תנאי בלבד, אפילו לא עבודות שירות ובלי קנס….

השופטת דנה אמיר נתנה החלטה מפורטת שדחתה את בקשתה לאסור פרסום שמה, אבל ההחלטה לא מפורסמת בשום מקום.

 

 

הסנגורית תרצה קיש יצאה מגדרה לעזור למתלוננת השווא

 

יצוין שהנאשמת מיה נעימי יוצגה ע”י הסנגוריה לפני שלקחה את אייל בסרגליק ע”י יעל מסיקה 052-3954830.  עוה”ד תרצה קיש, טל. 050-6216896, יצאה מגדרה ופנתה אין ספור פעמים לפרקליטות וביקשה מהן לסדר למיה נעימי שימוע בעל פה…..  הפרקליטות אפילו נתנו לה לראות את הקלטות טרם הגשת כתב האישום..  בסוף לא יצא כלום מהשימוע, והוגש כתב האישום.  

 

בתמונה:  תרצה קיש.  אם זה גבר היא מוכרת אותו. אם זו אישה היא יוצאת מגדרה לעזור לה.  תרצה קיש אפילו סידרה לה חוות דעת פסיכו-דיאגנוסטית על חשבון הסנגוריה.  חוות דעת כזו עולה עשרות אלפי שקלים אם ה באופן פרטי שלא דרך הסנגוריה.

 

 

 

 

להלן חוות דעת פסיכו-דיאגנוסטית של התחלה חדשה

 

חוות דעת זו מבוססת על פגישה בת 4 שעות שבה עשו לה שאלות רקע, ומבחנים ושאלונים פסיכולוגים, “שנועדו לסייע בהערכת מצבה הנפשי והקוגניטיבי”, מבחן וכסלר להערכת אינטלגנציה למבוגרים WAIS-III, מבחן השלכתי ׳התפסת נושא׳ TAT. מבחן השלכתי H-T-P– ציור בית-עץ-איש. ושאלון השלכתי ׳השלמת משפטים׳.

כמו כן קראו את המסמכים הבאים:

• מסמך ממכון לייעוץ תפנית, חתום על-ידי הגב׳ אסנת גיא, עו״ס קלינית ופסיכותרפיסטית, מיום 18 בדצמבר 2017.

•  מסמך מאגף הרווחה, עיריית רמת גן, חתום על-ידי ען״ס משפחות, הגב׳ אפרת מרדלר, מיום 13 בדצמבר 2017.

•  מכתב יידוע לחשודה, פרקליטות מחוז מרכז, חתום על-ידי עו״ד יעלה הראל, סגנית בכירה בפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי), מיום 06 באוגוסט 2017.

•  הודעה על החלטה שלא להוסיף לחקור או שלא להעמיד לדין, משטרת ישראל, מרחב דן ת״א, חתומה על-ידי הגב׳ דבורה לוי, רשם פלילי, מיום 11 ביולי 2017.

•  הודעת חשוד, נגבתה על-ידי רסר נטלי שרף, משטרת ישראל, מיום 10 ביולי 2017 בשעה 19:25.

•  הודעת חשוד, נגבתה על-ידי רסר נטלי שרף, משטרת ישראל, מיום 10 ביולי 2017 בשעה 18:52.

•  הודעת חשוד, נגבתה על-ידי רס״ב שלמה חזון, משטרת ישראל, מיום 06 ביולי 2017 בשעה 11:47.

•  דו״ח ביצוע עימות, על-ידי נטלי שרף, משטרת ישראל, מיום 12 בינואר 2017.

•  הודעת חשוד, נגבתה על-ידי רס״מ אופירה ששון, משטרת ישראל, מיום 23 בדצמבר 2016, בשעה 01:23.

•  מסמכים רפואיים מבית החולים וולפסון, חתומים על-ידי הגב׳ עידית שור, אחות מוסמכת; ד״ר ליליה טמאיב; והגב׳ גהלב רדה, השירות לעבודה סוציאלית, מיום 20 בדצמבר 2016.

•  הודעה במשטרה, נגבתה על-ידי רס״מ אופירה ששון, משטרת ישראל, מיום 28 בנובמבר 2016, בשעה 15:37.

•  הודעה במשטרה, נגבתה על-ידי רס״מ אופירה ששון, משטרת ישראל, מיום 28 בנובמבר 2016, בשעה 12:09.

טענות ההגנה:  חייה מרירים

 

לטענתה של הנאשמת הסיבה להעליל אונס היא הרקע המר של חייה. הכירה את בעלה בגיל 24 בשידוך.  “מסרה כי אהבה אותו וכי ספגה אלימות ממנו: “שלוש שנים של אלימות ופיוס… בוקסים בעיניים. מכות. היו גם דברים טובים. לא רק אלימות. בתי מלון, טיולים“. לדבריה התלוננה במשטרה, לאחר שניסה להרוג אותה, אך התיק נסגר מחוסר ראיות: “אף אחד לא היה בדירה ולא ראה את זה“. לדבריה הוצא צו הרחקה לבעלה, והיא עברה להתגורר אצל אימה עם בנותיה וזמן מה לאחר מכן התגרשה מבעלה. מסרה כי הבנות היו בחזקתה וכי אביהן שילם לה מזונות”.

לדבריה, “מזה כעשר שנים נמצאות הבנות במשמורת של הרווחה ושוהות בפנימיית בוסתן הגליל בעכו: “הרווחה החליטה שאני לא מסוגלת לגדל את הבנות, לא מסוגלת להיות אימא. הן לא הלכו לבית ספר, היה להן קצת קשה שם. עשיתי את כל המאמצים להשפיע עליהן, לשלוח אותן לבית ספר, זה לא הלך. זה היה מלווה בבכי. לא רצו ללכת, כל בוקר מלחמות“.

“סיפרה כי היא מבקרת את בנותיה בפנימייה אחת לשבועיים וכי הן מגיעות אליה אחת לשבועיים, בחופשות ובחגים. לדבריה: “הרווחה לא רוצה להחזיר לי את הבנות. אומרים שאני לא אימא שמסוגלת לגדל אותן. אני מרגישה שאני כן מסוגלת. כלכלית אני מסוגלת. חוגים, בתי ספר, העשרה, אפילו מורים פרטיים. יכולה לתת להם כל מה שהם צריכים“. הוסיפה כי הבנות אינן בקשר עם אביהן.

“על המגורים המשותפים עם אימה אמרה: “לא יכולה להרשות לעצמי מבחינה כלכלית לקחת דירה. גרה אצלה מגיל 30. כל אחת יש לה פרטיות משלה. דירה גדולה, 4 חדרים. לכל אחת חדר משלה“.

“שללה קיומו של קשר זוגי או מיני נוסף מאז גירושיה: “לא רציתי להכניס עוד גבר חדש לחיים שלי. יש לי חברות. לא רוצה להיכנס לקשר של מחויבות. אוהבת להיות חופשיה, לא במסגרת“.

המאבחנים ציינו ש”השיחה עמה הייתה לא ברורה בחלקים נרחבים שלה. עלו סתירות רבות מדבריה, אך הן התבררו רק כשהנבדקת נשאלה שאלת הבהרה, למשל, טענה שלמדה תוך כדי עבודה, ולאור שאלת הבהרה תיקנה ואמרה שלמדה רק אחרי שנישאה ובהמשך השיחה אמרה שלמדה את כל הקורסים רק לאחר שהתגרשה”.

מיה נעימי “שיתפה כי חוותה אונס עת הייתה בת 17 : “מישהו התנפל עלי עם אקדח בדרך מהבית ספר. ואנס אותי. סיפרתי להורים והלכתי למשטרה, לא איתרו את הבחור. עברתי בדיקות רפואיות. מיד אחרי האונס“.

מיה נעימי “סיפרה כי אביו של הגרוש שלה ביצע בה מעשים מגונים: “בפסח אחד, הבנות הלכו לישון, גם הגרוש שלי ואימא שלו. שטפתי כלים במטבח אבא שלו בא מאחורי, חיבק אותי בכוח, נגע בי בכל מיני איברים בגוף. הדפתי אותו. הפסיק. זה קרה פעם אחת. כשהגשתי תלונה נגד הגרוש, הגשתי גם נגד אבא שלו. לא היו ראיות, לא היו הוכחות, לא היה כלום“.

הבנתם מה הדריכה את מיה נעימי הסנגורית תרצה קיש????  תלכי ותספרי כמה את מסכנה, שעברת אונס ושהרביצו לך, הרי אף אחד לא יבדוק את זה, וככה תקבלי נקודות זכות להעליל על גברים.

לסיכום המסקנה היא ש”עפ״י מבחן ווכסלר, מבחן להערכת אינטליגנציה WAIS-III, הנבדקת מפגינה אינטליגנציה בתחום הנמוך ביותר (64=IQ). לא נמצא פער משמעותי בין הרמה המילולית והביצועית, ושניהם מצויים בתחום הנמוך ביותר”.

“יכולת ההמשגה המילולית נמוכה. היכולת החשבונית נמוכה מאוד. רמת הידיעות הבסיסיות היא נמוכה. מחד גיסא יכולת ההבנה המילולית היא בתחום התואם לגבולי אך מאידך גיסא יכולת ההבנה של מצבים חברתיים (קרי, היכולת להעריך ולשפוט מצבים בין-אישיים) היא נמוכה מאוד. יכולת זו מעידה על קושי משמעותי להבין מצבים חברתיים, ולעיתים גם על בעייתיות בשיפוט חברתי. הממצא הזה בא בהלימה עם היסטוריית חייה, כמו גם עם התנהגותה הבלתי מותאמת באירועים הרלוונטיים לשימוע. יצוין כי פער זה יכול גם להסביר מדוע למראית עין היא עשויה להצטייר כנבונה יותר ממה שהיכולות שלה בפועל במצבים בין-אישיים. עוד ניתן לזהות כי קיים ליקוי משמעותי ביכולת החשבונית המילולית. רמת הקשב המילולי המבוססת על גירוי מספרי היא נמוכה”.

יש לה “קושי בהבנה של סיטואציות בין-אישיות ומלמד כי לא רק ההבנה פגומה אלא כי יכולת ההתמודדות המותאמת במצבים כאלה גם היא מאוד לקויה. נצפתה איטיות משמעותית במהלך ביצוע של מטלת קידוד מונוטוניות. יכולת חזותית של זיהוי פרטים היא נמוכה מאוד. לסיכום המבחנים הבודקים את היכולות האינטלקטואליות של הנבדקת, ניתן לומר כי רמת האינטליגנציה של הנבדקת מצויה בתחום הנמוך ביותר ומעידה על אפשרות לפיגור שכלי קל. רמת הפוטנציאל היא בתחום הגבולי וניכר כי הוא אינה מממשת אותו. רמת ההבנה של סיטואציות חברתיות ובין-אישיות וכן יכולת ההתנהלות במצבים כאלה בפועל נמוכה מאוד. כל אלה יכולים ללמד על יכולת דלה בפרשנות של מצבים בין-אישיים ולהוביל להתנהלות לא מותאמת”.

“בולט כי מדובר באישה שאיננה בשלה ברמה האישיותית ורמת התפתחותה אינה תואמת לגילה….העצב ותחושת הדכדוך מתקשרים לקשיים ולתחושות אי הצלחה וכישלון בתוך מערכות היחסים. כך במערכות יחסים חברתיות”. “חווית הכישלון מופיעה גם במערכות יחסים אינטימיות בינו לבינה”.  “הכישלונות מחזקים את חוסר הביטחון שלה”.

“התרשמנו כי היא מנותקת רגשית מהסיטואציה בפרט, ומקשייה בכלל; הנבדקת נראתה כלא מודעת למצבה. היא תיארה את עברה כרגיל, שגרתי ונורמטיבי ורק כשנשאלה על קשיים (עליהם ידעו הח״מ מדיווחים ממקורות אחרים), היא “הודתה” בקשיים האלה, אם כי מזערה אותם מאד. נראה היה כי לאורך כל חייה היא מנסה להסוות את הליקוי הקוגניטיבי שקיים בה. עניין זה בא בהלימה להתרשמותנו עם ניסיונה גם במבחנים ההשלכתיים להציג את עצמה כמצליחה ומתפקדת. יצוין כי למרות המונמכות הקוגניטיבית שנצפתה באבחון, נראה כי חיה חיים נורמטיביים, והצליחה להפיק את המרב מיכולותיה המוגבלות.

“להתרשמותנו, יכולת ההבנה של מצבים חברתיים )היכולת להעריך ולשפוט נכונה מצבים חברתיים) היא נמוכה מאוד. יכולת זו מעידה על קושי משמעותי להבין מצבים חברתיים, ולעיתים גם על בעייתיות בשיפוט חברתי. ממצא הזה בא בהלימה עם היסטוריית חייה, כמו גם עם התנהגותה הבלתי מותאמת. יצוין כי היכולות המילוליות גבוהות במקצת יותר מהיכולת הביצועיות וכך למשל הבנתה המילולית היא בתחום הגבולי אך ההתרשמות כי ההבנה של מצבים חברתיים היא בתחום הנמוך. להערכתנו פער זה יכול גם להסביר מדוע למראית עין היא עשויה להיראות נבונה יותר מאשר יכולותיה מאפשרות לה”.

“לא מן הנמנע כי קשייה הקוגניטיביים מציבים אותה לאורך כל חייה בתפקיד קורבן פוטנציאלי )ולעתים גם קורבן ממשי); אנשים עם רמת האינטליגנציה כשלה מועדים להיות מנוצלים על ידי אחרים, ומתופעלים על ידיהם – מבלי להבין את מורכבות הסיטואציה שאליה נקלעו ומבלי לקחת בחשבון את ההשלכות של התנהגותם”.

“אנו סבורים כי ליקוייה הקוגניטיביים, הבנתה הלקויה של סיטואציות חברתיות, ניתוקה הרגשי ושיפוטה הלקוי – כולם לקחו חלק בהתנהלותה הן באקט המיני עם המתלונן והן לאחריו. משכך אנו באים בהמלצה, לבחון את השאלה אם אכן לאור יכולותיה הקוגניטיביות וליקויה בתחום זה, ניתן לבחון הליך טיפולי ושיקומי במקום פנייה להליך משפטי אשר השלכותיו מרחיקות לכת”.

עכשיו הבנתם כמה קל להוציא אישה ללא אחריות פלילית למעשיה?  מדביקים לה פיגור שכלי, אי הבנת המציאות, נסיבות חיים קשות, רקע של קורבן עבירות מין, לחץ שגרמה לה הרווחה, והופה…..  אין אחריות פלילית ומותר להעליל על גברים אונס….

PDF

 

[pdf-embedder url="https://meudenet.com/wp-content/uploads/2026/01/%D7%97%D7%95%D7%95%D7%AA-%D7%93%D7%A2%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%9C%D7%94-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94-%D7%A2%D7%A0%D7%AA-%D7%90%D7%A9%D7%93-%D7%95%D7%A0%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%93-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%9C%D7%9E%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%AA-%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90-%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%A1.pdf" title="חוות דעת התחלה חדשה ענת אשד ונמרוד שני למתלוננת שווא אונס"]

 

לאחר הגשת חוות דעת זו כתבה הפרקליטה רות ארז:

Date : 3/20/2018 12:37:33 PM
From : “Ruth Erez”<erez@justice.gov.il></erez@justice.gov.il>
To : “Adi Livni”<adilivni@justice.gov.il></adilivni@justice.gov.il>
Cc : “Yeela Harel”<yeelah@justice.gov.il></yeelah@justice.gov.il>
Subject : RE: כתב אישום בגין ידיעות כוזבות – עתיד להיות מוגש בקרוב

וכצפוי, חשודה עלובת חיים עם סיפור קשה וחוו”ד פסיכולוגית עתירת פרטים. אין לצפות לעונש חמור….

 

וגם

Date : 3/20/2018 1:15:45 PM
From : “Ruth Erez”<erez@justice.gov.il></erez@justice.gov.il>
To : “Shira Lightsdorf” <shiral@justice.gov.il>, “Adi Livni”<adilivni@justice.gov.il></adilivni@justice.gov.il></shiral@justice.gov.il>
Cc : “Yeela Harel”<yeelah@justice.gov.il></yeelah@justice.gov.il>
Subject : RE: כתב אישום בגין ידיעות כוזבות – עתיד להיות מוגש בקרוב

לא מתלהבת מדברור יוזמתי בשל נסיבות אישיות של הנאשמת (בקצרה – עלובת חיים).  מעריכה שב”כ המתלונן עם זאת כבר ימנף את התיק. היש סיכוי שאת מתבלבלת עם פסיקה שלא התירה פרסום שם מתלוננות גם לאחר זיכוי? לא זה המקרה שבפנינו בו הוגש כתב אישום נגד מי שהייתה מתלוננת והפכה לנאשמת.

 

שימו לב שהפרקליטה גלי חצב אמרה שרק פעם אחת הגישה כתב איום על מתלוננת שווא

Date : 12/25/2014 8:10:10 AM
From : “Gali Hatzav”<gailh@justice.gov.il></gailh@justice.gov.il>
To : “Dafna Liberman-Vachnish”<dafnav@justice.gov.il></dafnav@justice.gov.il>
Subject : RE: פאנל בנושא תלונות כוזבות בעבירות מין

היי דפנה הפעם היחידה שהגשתי כתב אישום הייתה לפני שנים כאשר שתי מתלוננות הודו בחקירה שבדו תלונה נגד חשוד הוא נעצר בעקבות תלונתן. הן היו קטינות והגשתי כתב אישום לנוער.

גלי

להלן פרטים נוספים מהתכתבות בין הפרקליטות

 

מייל 1 של הפרקליטה יעלה הראל

From: Yeela Harel
Sent: Monday, August 07, 2017 2:30 PM
To: Ruth Erez
Subject: חקירת מתלוננת בעבירת מין כחשודה בעבירה של ידיעות כוזבות.

רותי,

אני כותב לך בהמשך לשיחותינו בעניין שבנדון (החשוד-המתלונן יוסף ובר, והמתלוננת-החשודה מיה נעימי).

כידוע לך, החשודה התלוננה נגד המתלונן בגין אונס. אחרי שגנזנו את התיק בעילה של חוסר ראיות, ולאחר שהגיעו לידינו הסרטונים שצילמו החשודה והמתלונן בעת קיום יחסי המין, הוחלט לחקור את המתלוננת בגין ידיעות כוזבות על עבירה מסוג פשע (אונס), ולגנוז את התיק נדש המתלונן בעילה של חוסר אשמה.

לאור הנחיית פ”מ מספר 2.5 נדרשנו לאישור פרקליט מחוז או משנהו לצורך חקירת המתלוננת כחשודה (וזו ניתנה בהתאם להסמכתך כפרקליטת מחוז).

כיום נשלח מכתב יידוע לחשודה, ובכפוף לשימוע יוגש כ”א נגדה בגין ידיעות כוזבות (רצ”ב).

ההנחיה דורשת שכ”א יוגש לאחר אישור פרקליטת המחוז, ולכן אני מעבירה לעיונך.

תודה!

יעלה.

יעלה הראל, עו”ד | פרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי)

טלפון: 03-6970260  פקס: 03-6919108  דוא”ל: YeelaH@justice.gov.il

מייל 2 של הפרקליטה רות ארז

 

 

 

Date : 8/7/2017 1:13:48 PM
From : “Ruth Erez”<erez@justice.gov.il></erez@justice.gov.il>
To : “Oshra Guez”<guez@justice.gov.il></guez@justice.gov.il>
Cc : “Adi Livni” <adilivni@justice.gov.il>, “Yeela Harel” <yeelah@justice.gov.il>, “Ruth Erez” <erez@justice.gov.il>, “Nitzan Shafir”<nitsans@justice.gov.il></nitsans@justice.gov.il></erez@justice.gov.il></yeelah@justice.gov.il></adilivni@justice.gov.il>
Subject : אישור פרקליט מחוז לאישום בידיעות כוזבות
Attachment : טיוטת כתב אישום- ידיעות כוזבות על עבירה מסוג פשע.docx;718096_image001.png;718096_image002.png;

אשרה,

בהמשך למייל של יעלה ולטיוטת כתב האישום, הרצ”ב, נא אישורך העקרוני להגשת כתב האישום, הנמצא בהליך שימוע.

לטעמי האינטרס הציבורי מחייב את הגשת כתב האישום למען יראו וייראו.

בברכה

רותי

 

 

מייל 3 של הפרקליטה יעלה הראל

From: Yeela Harel
Sent: Monday, August 07, 2017 2:30 PM
To: Ruth Erez
Subject: חקירת מתלוננת בעבירת מין כחשודה בעבירה של ידיעות כוזבות.

רותי,

אני כותב לך בהמשך לשיחותינו בעניין שבנדון (החשוד-המתלונן יוסף ובר, והמתלוננת-החשודה מיה נעימי).

כידוע לך, החשודה התלוננה נגד המתלונן בגין אונס. אחרי שגנזנו את התיק בעילה של חוסר ראיות, ולאחר שהגיעו לידינו הסרטונים שצילמו החשודה והמתלונן בעת קיום יחסי המין, הוחלט לחקור את המתלוננת בגין ידיעות כוזבות על עבירה מסוג פשע (אונס), ולגנוז את התיק נדש המתלונן בעילה של חוסר אשמה.

לאור הנחיית פ”מ מספר 2.5 נדרשנו לאישור פרקליט מחוז או משנהו לצורך חקירת המתלוננת כחשודה (וזו ניתנה בהתאם להסמכתך כפרקליטת מחוז).

כיום נשלח מכתב יידוע לחשודה, ובכפוף לשימוע יוגש כ”א נגדה בגין ידיעות כוזבות (רצ”ב).

ההנחיה דורשת שכ”א יוגש לאחר אישור פרקליטת המחוז, ולכן אני מעבירה לעיונך.

תודה!

יעלה.

יעלה הראל, עו”ד | פרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי) טלפון: 03-6970260  פקס: 03-6919108  דוא”ל: YeelaH@justice.gov.il

 

מייל 4 של אושרה גז

Date : 8/14/2017 6:07:40 PM
From : “Oshra Guez”<guez@justice.gov.il></guez@justice.gov.il>
To : “Ruth Erez”<erez@justice.gov.il></erez@justice.gov.il>
Cc : “Yeela Harel” <yeelah@justice.gov.il>, “Nitzan Shafir”<nitsans@justice.gov.il></nitsans@justice.gov.il></yeelah@justice.gov.il>
Subject : RE: אישור פרקליט מחוז לאישום בידיעות כוזבות
Attachment : 718182_image001.png;718182_image002.png;

רותי ויעלה שלום,

בהחלט מסכימה שיש אינטרס ציבורי מובהק בהעמדה לדין במקרה מסוג זה.  יש אישור עקרוני להגשת כתב האישום.  אנא עדכנו אותי בתום הליכי השימוע.

תודה רבה

אשרה

 

להלן הכתבה הראשונה באתר פוסטה מיכאל פרוסמושקין פורסם ב 17/04/2018 

כתב אישום נגד אישה שקיימה יחסי מין עם השכן ובדתה תלונה כי נאנסה

להלן הכתבה השניה באתר פוסטה פורסם 8/3/2020

מאסר על תנאי לאישה שקיימה יחסי מין עם השכן ושיקרה שנאנסה

https://posta.co.il/article/6775675656/

 

https://posta.co.il/article/6775675656/

 

להלן גזר הדין של מיה נעימי גזר דין מיה נעמי 47831-03-18

 

בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”פ 47831-03-18 מדינת ישראל נ’ נעימי

 

לפני כבוד השופטת  דנה אמיר
המאשימה	מדינת ישראל
	נגד
הנאשמת	מיה נעימי  ת.ז. 032055527

נוכחים:

ב”כ המאשימה: עו”ד תמיר אלטיט

ב”כ הנאשמת: עו”ד אייל בסר-גליק

הנאשמת בעצמה

גזר דין

 

בהתאם להסכמת הצדדים ועל פי החלטה נוספת בתיק נאסרת לפרסום כתובתה של הנאשמת.

 

רקע ועובדות כתב האישום

 

1. הנאשמת הודתה והורשעה במסגרת הסדר טיעון (במ/1) בביצוע 4 עבירות לפי סעיף 243 סיפא לחוק העונשין התשל”ז – 1977 (להלן: “חוק העונשין”). על פי המפורט בכתב האישום המתוקן במסגרת הסדר הטיעון בו הודתה, המתלוננת והנאשם מתגוררים בשכנות ובשתי הזדמנויות שונות נפגשו וקיימו יחסי מין בהסכמה. במהלך קיום יחסי המין ובהסכמת הצדדים, תיעד הנאשם את יחסי המין עם הנאשמת, את הנאשמת ואותו עצמו במערומיהם (להלן: “הסרטונים”). הנאשמת ביקשה לקבל את הסרטונים והמתלונן מסר לה כי מחק אותם. לאחר דין ודברים איימה הנאשמת על המתלונן בכך שאמרה כי היא “תעשה חושבים מה לעשות איתו”.

 

2. בעקבות סירוב הנאשם להעביר לה את הסרטונים, פנתה הנאשמת למשטרה ביום 28.11.2016 שעה 12:09 והתלוננה על מקרי אונס אלימים מצד המתלונן (להלן: “ההודעה הכוזבת הראשונה”), ואף טענה בכזב כי צילם את האונס האלים באמצעות מצלמתו בניגוד להסכמתה. ביום 28.11.2016 שעה 15:37 מסרה הנאשמת הודעה כוזבת נוספת בה חזרה על הידיעה הכוזבת שמסרה בהודעה הראשונה (להלן: “ההודעה הכוזבת השנייה”). בעקבות ההודעות הכוזבות הוצא צו מעצר כנגד המתלונן, המתלונן נעצר, נחקר באזהרה ושוחרר לאחר מספר שעות בתנאים מגבילים. מיד עם מעצרו, למרות שאמר לנאשמת כי מחק את הסרטונים, המציא אותם המתלונן למשטרה להוכחת גרסתו. בעת עימות שנערך בין הנאשמת למתלונן ביום 12.1.2017, חזרה הנאשמת על הידיעה הכוזבת לפיה נאנסה באלימות על ידי המתלונן (להלן: “ההודעה הכוזבת השלישית”). ביום 10.7.2017 כנחקרה הנאשמת באזהרה ואף עומת עם הסרטונים, שבה ומסרה ידיעה כוזבת אודות מקרי האונס שביצע בה המתלונן (להלן: “ההודעה הכוזבת הרביעית”). מיד לאחר מכן, ולאחר ששוחחה עם שוטר בתחנה, חזרה בה הנאשמת מהידיעה הכוזבת ומסרה כי לא התרחשו מקרי האונס כפי שתיארה בכזב.

 

3. הנאשמת הודתה כאמור במפורט בכתב האישום המתוקן במסגרת הסדר טיעון והצדדים עתרו במשותף כי ייגזר עליה עונש של מאסר על תנאי שאורכו יקבע על ידי (במ/1). בע”פ 2021/17 מצגר נ’ מדינת ישראל (30.4.2017) (להלן: “עניין מצגר”) חזר בית המשפט העליון וציין את המדיניות התומכת באימוץ הסדרי טיעון והדגיש את יתרונותיהם, את האינטרס הציבורי שבבסיסם ואת תפקידם הראוי במערכת אכיפת החוק. הכלל הוא כי בית המשפט יטה לכבד הסדר טיעון ויתערב בו רק מטעמים המצדיקים זאת, לאחר בחינתו במבחן האיזון אשר נקבע בע”פ 1958/98 פלוני נ’ מדינת ישראל (25.12.2002) ואף בראי הוראות תיקון 113 לחוק העונשין, אך בשים לב לכך שהשיקולים הנשקלים בעת עריכת הסדר טיעון אינם זהים במלואם לאלה הנשקלים במסגרת התיקון.

 

4. בעת בחינת הסדר הטיעון בין הצדדים נתתי דעתי לפגיעה במתלונן מביצוע העבירות על ידי הנאשמת, ובכלל זאת פגיעה פוטנציאלית חמורה ממשית בחירותו ובשמו הטוב, ואף פגיעה בפועל לאור החשד שקם כנגדו בשל תלונתה הכוזבת של הנאשמת, מעצרו למספר שעות, חקירתו ושחרורו בתנאים מגבילים. בנוסף, לפגיעה בערכים המוגנים שעניינם שמירה על אמון הציבור במתלוננים נפגעי עבירות מין ישרי דרך, שהגשת תלונות שווא ממין זה עלולה להביא למידה של חשדנות בבחינת תלונותיהם המוצדקות. כמו כן נתתי דעתי להכבדה על רשויות אכיפת החוק שידיהן עמוסות לעייפה שבהגשת תלונות כזב, המטילה עליהן נטל מיותר.

 

5. שקלתי גם את נסיבות ביצוע העבירות ועובדות כתב האישום. במקרה דנן, לא ניתן להתעלם מהפגיעה החמורה במתלונן ממעשיה של הנאשמת, כמפורט לעיל, מכך שמסרה ידיעות כוזבות בארבע הזדמנויות שונות ואף מסוג הידיעות הכוזבות שמסרה, אשר ייחסו למתלונן ביצוע אונס אלים ואכזרי. בנוסף מכך שהמשיכה ומסרה ידיעות כוזבות גם בעת העימות עם המתלונן וכשנחקרה באזהרה. אמנם, מהעובדות המפורטות בכתב האישום המתוקן נראה כי הנאשמת התנהלה כאמור מתוך תחושת מצוקה שחשה בפן הסובייקטיבי ובכך יש כדי להביא למיתון הנסיבות במידת מה, יחד עם זאת, בראי כלל המפורט נראה כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים ממעשי הנאשמת איננה זניחה. שקלתי גם את הודיית הנאשמת וחיסכון הזמן השיפוטי על ידה, ובכלל זאת את העובדה שלאור הודייתה נחסך הצורך מהמתלונן להעיד. בנוסף – את העדרו של עבר פלילי לנאשמת, וחלוף הזמן מאז ביצוע העבירות בשנת 2016. כמו כן, שקלתי את נסיבותיה האישיות של הנאשמת, המגדלת לבדה את שתי בנותיה הקטינות.

 

6. לאחר שקילת כלל המפורט לעיל, מצאתי לאמץ את העונש המוסכם על הצדדים במקרה זה שהוא ראוי בנסיבות, גם אם מקל במידת מה ביחס למעשי הנאשמת. ביטוי לחומרת העבירות יבוא לידי ביטוי במשך המאסר המותנה שייגזר. אשר על כן, אני גוזרת על הנאשמת מאסר על תנאי למשך 7 חודשים לתקופה של 3 שנים, והתנאי הוא שהנאשמת לא תעבור את העבירה בה הורשעה.

 

זכות ערעור כחוק תוך 45 יום.

 

 

ניתן היום,  ט' אדר תש"פ, 05 מרץ 2020, במעמד הצדדים.

 

PDF

 

 

[pdf-embedder url="https://meudenet.com/wp-content/uploads/2026/01/%D7%92%D7%96%D7%A8-%D7%93%D7%99%D7%9F-%D7%9E%D7%99%D7%94-%D7%A0%D7%A2%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%AA-%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90-%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%A1-%D7%A9%D7%9B%D7%9F-%D7%91%D7%9F-72-%D7%93%D7%A0%D7%94-%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A8-47831-03-18.pdf" title="גזר דין מיה נעמי מתלוננת שווא על אונס שכן בן 72 דנה אמיר 47831-03-18"]