מסכנים השופטים שעכשיו הם צריכים לצאת למלחמה על השכר שלהם. הממשלה הגיעה למסקנה שהם מקבלים שכר מוגזם (בגלל כל מיני הצמדות), ושהגיע הזמן לרסן את שכר השופטים ולקצץ אותו. עכשיו הנהלת בתי המשפט בראשות ברק לייזר צריכה לעבוד קשה להסביר לציבור למה מגיע לשופטים שכר מוגזם… לשם כך מפעילים את כל השופרות.
לפנינו כתבה של השופר צבי זרחיה שהתגייס לפמפם לציבור למה לא לקצץ את שכר השופטים. כמובן שהסברים למה מגיע להם שכר שכפול מעובדי מדינה ברמה שלהם אין לו, ולכן אין ברירה אלא להיכנס לכל מיני פלפולים מדוע יש פגמים בהצעת החוק, מדוע שכר השופטים קשור לעצמאות שלהם (הטענה שאם ישלמו לשופטים מעט מידי כסף אז הם יתחילו לקבל שוחד), ושיש “חשש” לפגיעה באי תלותם של השופטים.
צבי זרחיה שופר קוקסינלי של פלנגות קפלן
קרא את הכתבה. צבי זרחיה מצטט איזה נוחבה משפטית בשם ארבל אסטרחן שמעלה חשש לפגיעה באי תלות של השופטים. כדי לבלבל את הציבור מציעים אבחנה בין אי תלות מהותית ואי תלות לא מהותית, אבל איפה בכתבה יש הסבר איך תהיה פגיעה באי תלות של השופטים????
ארבל אסטרחן יעוץ מסריח של עמדות קפלן בכנסת
התשובה שהם מתביישים להגיד שאי תלות של השופטים פירושה חשש מקבלת שוחד ע”י שופטים להשלמת הכנסה. זה לא כתוב בכתבה, אבל זה עיקרון העל המהותי העומד מאחורי הטענה לאי תלות השופטים. בעבר היו טענות שתשלום שכר זעום יגרום לכך שאי אפשר יהיה למצוא שופטים טובים, כי הם יישארו במשרדים הפרטיים ששם השכר יותר קורץ.
האם יחיאל כשר שעבד בתדמור הוא אי תלותי?
אבל קחו לדוגמא את יחיאל כשר, שעבד במשרד תדמור יחד עם גלי בהרב מיארה, והוא העדיף את השכר כשופט על השכר בתדמור. כנראה שהשכר כעובד מדינה עבר את הרף של שכר במשרדים הפרטיים, אחרת יש להניח שיחיאל כשר לא היה זונח את סיר הבשר.
הנה יקיר החונטה ממשרד תדמור הידוע לשמצה, יחיאל כשר. למה הוא עזב את תדמור? כי תדמור רצו סוס טרויאני בבית משפט עליון שיהנדס עבורם כל מה שהם רוצים. וזה נקרא אי תלות.
למה רחל תורן עזבה משרד פרטי כדי להיות בובה על חוט של הפרקליטות?
או קחו לדוגמא את רחל תורן שהיתה בעלת משרד פרטי להגנה על נאשמים, שמקבלת זרמים של לקוחות מהסנ”צ. היום היא שופטת, שהתיק הכי חשוב אצלה היוא תיקו של המרגל אסף שמואלביץ.
מאז שהפכה שופטת שכחה את כל העקרונות הסנגוריאליים שעליהם לחמה, והפכה בובה על חוט של פרקליטות מחוז דרום. למה היא זנחה עבודה לוקרטיבית כסנגורית שזורמים אליה אין ספור תיקי סנגוריה? כנראה שקרץ לה השכר כשופטת.
הרי זו עבודה קלה יותרלהיות שופטת מאשר סנגורית. לא צריך כל יום להתרוצץ בין בתי משפט מנצרת ועד אשקלון. כל מה שצריך לעשות זה להגיד “כמבוקש” על כל מה שהתביעה מבקשת. עבודה קלה. סופר קלה. התלות שלה היא בפרקליטות. אם היא לאתעשה מה שהם רוצים, יעשו לה שיימינג ויעיפו אותה לכל הרוחות והסופות.
הנה השופטת רחל תורן ששופטת את המרגל אסף שמואלביץ תחת מעטה שושו בסודיות מוחלטת….. זנחה משרד פרטי כי קרץ לה להיות בובה של הפרקליטות.
רחל תורן שופטת את המרגל אסף שמואלביץ בבאר שבע
ארבל אסטרחן: שפחה כי תירש גבירתה
לגבי ארבל אסטרחן נשאלת השאלה למה היא יועצת מהותית מה השכר הראוי לשופטים, כאשר תפקידה הוא בסך הכל לבדוק אם הצעת החוק כתובה נכון, אין בה טעויות כתיב, ושהנוסח תיקני. מי בכלל ביקש ממנה לייעץ מה ראוי ומה לא ראוי לשלם לשופטים, שהרי אף אחד לא בחר אותה לכנסת. התפקיד שלה הוא לשרת את הכנסת, ולא להכתיב לכנסת מה כן לעשות ומה לא לעשות. על זה נאמר “שפחה תירש גבירתה“.
העיסוק של אסטרחן בהגנה על שכר השופטים הוא סימפטום של “ויקום המלפפון ויכה את הגנן”. בעברית פשוטה, אחת שדוחפת את האף פינוקיו שלה לאן שלא צריך. בקיצור, מריונטה של גלי בהרב מיארה והנהלת בתי המשפט.
ארבל אסטרחן ותקום המלפפונית ותכה את הגנן
הנה פה ח”כ בוארון מסביר למה הכין חוק בכפפות של משי, חוק מכיל וסובלני מאוד כלפי השופטים, ומודה שיריב לוין אמר לו לעדן את החוק ולא לפגוע בשופטים יותר מידי.
,
להלן כתבה בכלכליסט פורסם ע”י צבי זרחיה 13/1/2026
ארבל אסטרחן היועצת המשפטית לוועדת כנסת מזהירה: הצעת החוק שעלולה לפגוע בשכר השופטים ובאי-תלותם
עו”ד ארבל אסטרחן מזהירה כי הצעת החוק לשינוי שכר נושאי המשרה תוביל להפחתה דרמטית בשכר השופטים – למשל: משכר של 116 אלף שקל לנשיאת בית המשפט העליון לכ-59 אלף שקל כמו ראש הממשלה. המכון הישראלי לדמוקרטיה: “מסדרון חלקלק של פגיעה באי-תלות השופטים”
היועצת המשפטית של ועדת הכנסת עו”ד ארבל אסטרחן מזהירה מפגיעה בשכרם ובתנאיהם של השופטים במידה שתחוקק הצעת חוק שהגיש ח”כ אביחי בוארון (הליכוד) לשינוי שכר הח”כים ונושאי המשרה. הקואליציה מקדמת את הצעת החוק במגמה להשלים את החקיקה בקרוב. לפי ההצעה, תוקם ועדה ציבורית שתקבע את תקרת השכר של נשיא המדינה ותחתיו יקבלו שכר זהה שלושה ראשי רשויות: נשיא בית המשפט העליון, ראש הממשלה ויו”ר הכנסת. שכרם של כל נושאי המשרה בדרגות הנמוכות יותר (שופטים, שרים, ח”כים) יקבע באחוז משכר נשיא המדינה.
בוועדה ישתתפו: חבר סגל אקדמי שיבחר על ידי נשיא המדינה, שופט בית משפט עליון בדימוס שימונה על ידי נשיא בית המשפט העליון ודיין. ועדת השרים לחקיקה התנתה לאחרונה את תמיכתה בהצעת החוק בכך ששכר הח”כים לא יועלה, אבל אסטרחן הבהירה שהחלטת ועדת השרים לחקיקה אינה מחייבת את הכנסת.
אסטרחן הסבירה כי יש לבחון את ההצדקה להקבלה (בין שכר השופטים לשכר רה”מ, יו”ר הכנסת, והח”כים) – בהתחשב במאפיינים הייחודים של כל משרה. אצל חברי הכנסת אין משמעות מידית לוותק של הח”כ, ואין שונות בין הח”כים הוותיקים לחדשים. לגבי השופטים הם נהנים מתוספות וותק והדבר מוביל לכך ששכר נושאי משרה שיפוטית עולה בהרבה על שכר יתר נושאי המשרה.
היא העריכה כי הצעת החוק תביא להפחתת שכר השופטים לאור הפערים הגדולים. (שכרה של הנשיאה הקודמת של בית המשפט העליון אסתר חיות הוערך ב-116 אלף שקל בחודש לעומת שכר של 59 אלף שקל ברוטו בחודש לראש הממשלה).
עוד הסבירה כי הצעת החוק נוקבת בתוספות שאותן ניתן לתת לנושאי המשרה אבל מהרשימה הושמטו תוספות שניתנות רק לנושאי המשרה (תוספת ותק, תוספת ניהול וכיו”ב -צ.ז) דבר שיביא הפחתה בשכר השופטים.
עוד הדגישה כי בהצעת החוק מוצע להגביל ל-15% את תוספת הוותק לשופטים. השילוב של פערי שכר בין נושאי המשרה, העובדה שהתוספות הייחודיות מושמטות, ותוספת הוותק מוגבלת, עלולה להביא לירידה בשכר השופטים – אלא אם שכר הנשיא יקבע בסכומים גבוהים (למשל יהיה זהה לשכר נשיא בית המשפט העליון כיום -צ.ז)”.
למרות שבהוראת המעבר המוצעת בהצעת החוק יש הסתמכות לא לפגוע בנושאי משרה מכהנים (לאחר חקיקת החוק), נשאלת השאלה גם אם הוא יתקדם בתפקיד שכרו לא יעלה? (למשל משופט בבית המשפט השלום לשופט בבית המשפט המחוזי -צ.ז).
אסטרחן הוסיפה כי יש בהצעת החוק בעיה חוקתיות כי יש בה הצעה המנוגדת בחוק קיים שנועדה לשמר את עצמאותה ואי תלותה של מערכת המשפט.
ד”ר גיא לוריא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה הזהיר אף הוא מפגיעה בשכרם ובתנאיהם של השופטים: “אי תלות שיפוטית נחלקת לאי תלות מהותית עניינית בקבלת ההחלטה, עקרון שנמצא בחוקות דמוקרטיות אחרות בעולם. זהו אחד העקרונות המקובלים בעולם שמגנים על אי תלות השופטים ואי פגיעה בשכרם”.
“גם ככה יש דריסת רגל גדולה לשר המשפטים ולרשות המבצעת ברשות השופטת שהיא בגרעון מבחינת ההגנה על אי תלות השופטים. הפגיעה בשכר השופטים עלולה להוות תקדים לבאות. מדובר במסדרון חלקלק של פגיעה בנושאים אחרים של אי תלות השופטים. יש עקרונות שאסור לפגוע בהם. עושים כאן תיקון חקיקה שמראה כוונה אמיתית שהיא כן פגיעה בבתי המשפט, בשופטים עצמם וחלק ממהלך כולל של פגיעה במערכת המשפטית”.
ברק לייזר אמר כי השכר הרגיל לא גבוה משכר חברי הכנסת. נטרול תוספת ותק ושהייה יגרום לכך שלא יהיה ניתן להשאיר שופטים בתפקיד. עצם העובדה שרוצים לבטל את העיגון החוקתי של השכר של השופטים מלמד על כוונת המחוקק.
ברק לייזר השתמט מתשלום מזונות לגרושתו מירב לייזר
*** וזו איילת פילו אשתו השניה של ברק לייזר שעובדת איתו בהנהלת בתי המשפט כיד ימינו וכפופתו, ולייזר היקתה אותה לשמש דוברת אישית של יצחק עמית. למה לא מחייבים את יצחק עמית בשכר הדוברת, כשהיא משמשת לו יועצת אישית? למה יצחק עמית לא משלם מס הכנסה על גילום שכר הדוברת בהכנסתו?
הרי אצל ביבי יושבים בבית המשפט ימים ולילות ושאלים אותו אם הדוברים שהוא דיבר איתם היו פרטים לביבי, או פרטיים לאשתו שרה, או דוברי ליכוד, או דוברי הממשלה וכו’… כאילו שביבי צריך לשלם עבור דוברות באופן פרטי….
אילת פילו בת הזוג של ברק לייזר התחרמנה עליו ופיתתה אותו
חבר הכנסת הרב גלעד קריב: “לחוק יש רק מטרה אחת: לפגוע דרמטית בשכר השופטים. כל הדיבורים מסביב הם רק הסוואה שקרית. ח”כ בוארון משמש בהצעה הזו כזרוע של ממשלה וקואליציה שגמרו אומר להחליש את מערכת המשפט ולהפוך אותה למת מהלך”.
גלעד קריב מחפש 72 בתולי נוחבה לשעשוע
הנה פה הגועל נפש גלעד קריב על שכר השופטים:
ברק לייזר, יועמ”ש הרשות השופטת: “לב העניין הוא העצמאות השיפוטית. שכר מאובטח בהוראת חוק הוא לא אינטרס אישי אלא אינטרס לאומי. המרכיב המשמעותי הוא תוספת שחיקה בכהונתם. נטרול תוספות אלה יביא למצב שבו לא נצליח להחזיק שופטים במשך זמן בתפקיד. עו”ד שעסק בענייני ביטוח יתמנה לשיפוט ואם שכרו לא יהיה ראוי אז בנקודת זמן הוא יעזוב לפרקטיקה פרטית. הכוונה אולי טובה לראות בבחינה מחודשת את מנגנון השכר אבל ביטול הסעיף שנועד למנוע את אי התלות של השופט אז ברור שהכוונה תהיה להוריד שכר השופטים. אזרחי מדינת ישראל זכאים לקבל מערכת שיפוטית בלתי תלויה”.
יו”ר נציגות השופטים השופט ירון לוי: “אני חש אי נוחות רבה והתחושה של שינוי סדרי עולם והשמטת כל הקרקע מתחת למערכת שנכנסנו אליה. הפגיעה הקשה ביותר היא באינטרס ההסתמכות ולא רק המספרים אלה על שיטה של טייס אוטומטי. אין לנו וועד והסכמים קיבוציים. הפער בין שכר היסוד לשכר שהצגתם הוא תוצאה של תוספת הוותק ותוספת ייחודית של 15%. חפרתי בפרוטוקולים מלפני 30 שנה והם דיברו בועדת הכנסת על הצורך של שכר הולם והשכר היה מאוד נמוך. אם יש מערכת שלא מתגמלת וותק אז אולי צריך לתגמל אותה גם לחברי כנסת”.
*** שימו לב שנציג השופטים ירון לוי, הוא שופט שהבת החשישניקית המסוממת שלו הטרידה את שרה נתניהו….. ירון לוי החליט בזמנו שהמצית הסדרתי עמוס דורון ישוחרר ממעצר למרות ששבר שיניים לשוטר. במקרה הבת שלו היא ממטורללות קפלן….. חחח. במקרה הוא זה שנלחם נגד קיצוץ השכר שלו. טוב היה עושה אם היה סותם את הפה, כי זה ניגוד עניינים מובהק כשהמשכורת שלו היא על הכוונת.
ירון לוי השופט שהבת המסוממת שלו הטרידה את שרה נתניהו
ח”כ בוארון: “שכר ייסוד השופטים שהוא נמוך אולי יש בו גם טעם לפגם”.
שכר נשיא המדינה כעוגן חדש: בוארון מציע מדרג אחיד, השופטים מזהירים מפני “שינוי סדרי עולם”
המוצע: ועדה ציבורית אחת במקום ועדות הכנסת והכספים, ומדרג אחיד משכר נשיא המדינה עד חבר הכנסת ● הייעוץ המשפטי מזהיר מפני פגיעה בפועל בשכר השופטים ובמסלול הקידום ● התנגדות חריפה של גורמי שפיטה: “עצמאות שיפוטית היא אינטרס לאומי” ● טלי גוטליב: “מזהירה את עצמנו מפני חקיקה שמה שעומד בבסיסה זה מאבק בין רשויות”
לפי ההצעה: ועדה ציבורית אחת תקבע את שכר נשיא המדינה, וממנו נגזר מדרג אחיד. מחיקת סעיף ההגנה מפני הפחתת שכר שופטים בלבד.
תקרת ותק 15% ורשימה סגורה של תוספות – חשש להפחתה בפועל לשופטים.
הדיון בהצעת חוק־יסוד: שכר נושאי משרה ברשויות השלטון הפך לזירה שבה שאלת השכר משמשת מראה לעימות עמוק יותר בין רשויות. בישיבת ההמשך של ועדת הכנסת שהתקיימה השבוע נשמעו טענות מצד הקואליציה על “פערים לא סבירים” בשכר השופטים, ומנגד אזהרות מהאופוזיציה ומנציגי מערכת המשפט מפני צעד חוקתי שיפגע בעצמאות השיפוטית, ייצור “מראית עין” של מהלך ענישה, ויערער את ההסתמכות של מי שבחרו בשיפוט כקריירה לכל החיים.
במרכז ההצעה, שיזם ח”כ אביחי בוארון (ליכוד), עומדת העברת קביעת שכרם של נושאי המשרה הבכירים לוועדה ציבורית עצמאית אחת, במקום המנגנונים המפוצלים הנהוגים היום. לפי הנוסח, שכר נשיא המדינה יהיה נקודת הייחוס שממנה ייגזר שכרם של ראש הממשלה, יו”ר הכנסת, שרים, חברי הכנסת, שופטים, רבנים ראשיים, דיינים וקאדים – באחוזים קבועים לפי דרגה.
מה מציע החוק בפועל
הצעת החוק בנויה משני חלקים: תיקוני חוקי־יסוד, ולאחריהם פרק חקיקה מפורט שייקרא “חוק שכר נושאי משרה ברשויות השלטון”. היא מתקנת את חוקי־היסוד הכנסת והממשלה באמצעות הוספת המילים “או לפי חוק” לסעיפי השכר, משנה את ההסדר הנורמטיבי לגבי שכר נשיא המדינה, ומבצעת שינוי דרמטי בחוק־יסוד: השפיטה – כולל מחיקה של סעיף המגן מפני הפחתה מכוונת של שכר שופטים בלבד.
בלב ההסדר החדש מוצעת “ועדה ציבורית” בת שלושה חברים: אקדמאי בתחום המדיניות הציבורית שימנה נשיא המדינה ויעמוד בראש, שופט לשעבר שימנה נשיא בית המשפט העליון, ודיין לשעבר שימנו הרבנים הראשיים . הוועדה תקבע את שכר נשיא המדינה, וממנו “ישתרשר” שכר יתר נושאי המשרה לפי טבלת אחוזים בחוק, כך שהשיקול הדעת לגבי מדרג השכר מצטמצם מאוד.
החוק גם מבקש להסדיר תשלומים נלווים באופן אחיד, כמו הפרשות לקופות גמל ולקרן השתלמות, דמי הבראה, החזר הוצאות ותוספת ותק עד תקרה של 15% מהשכר. כאן בדיוק מצויה אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות בדיון.
בדיון נשמעה התנגדות מפתיעה דווקא מצד ח”כ טלי גוטליב (ליכוד), שהבהירה כי אינה תומכת בהצעה. גוטליב: “אני לא מסכימה עם הצעת החוק. אני מזהירה את עצמנו מפני חקיקה שמה שעומד בבסיסה זה מאבק בין רשויות”. היא תקפה את עצם הופעת השופטים בוועדת הכנסת וטענה כי מדובר ב”שבירת דיסטנס לא ראויה” בין הרשות השופטת למחוקקת.
מנגד, יו”ר הוועדה ח”כ אופיר כץ הציב את הנימוק הקואליציוני במילים חדות. כץ: “אין שום פרופורציה בין השכר של השופטים לתפקידים אחרים. צריך ועדה חיצונית שתעשה סדר בכל נושא השכר”. סביב הטענה הזאת התפתח דיון על השאלה אם ההצעה באמת “מסדרת” את השכר, או שהיא מסווה מהלך פוליטי רחב יותר נגד מערכת המשפט.
ח”כ גלעד קריב (העבודה) הגדיר את זה כבעיה של “מראית עין”. קריב: “בבית הזה צריך להיות מקום גם למושג מראית עין. לא הייתם צריכים להביא כזאת חקיקה. ברור שתוביל לפגיעה בשכר השופטים לעתיד”. ח”כ קארין אלהרר (יש עתיד) קשרה את הדיון למהלכים אחרים וטענה כי מדובר במהלך כולל, ואף תקפה את הבחירה לקדם את המהלך דווקא כחוק־יסוד.
הנה פה הזונה המגמגמת קארין אלהרר
האזהרה המשפטית: בפועל זו עלולה להיות הפחתה לשופטים בלבד
הייעוץ המשפטי לוועדת הכנסת פרסם ניירות הכנה שמשרטטים את הבעיה המרכזית שמאחורי המנגנון החדש: גם אם החוק מוצג כ”שוויון”, התוצאה הצפויה עלולה להיות פגיעה ייחודית בנושאי משרה שיפוטית – ובמיוחד לשופטים הוותיקים.
בנייר ההכנה השני נאמר במפורש כי מחיקת סעיף ההגנה בחוק־יסוד: השפיטה מחייבת דיון חוקתי עמוק. ההסבר פשוט: עקרון אי־התלות נשען, בין היתר, על ההגנה מפני הפחתת שכר מכוונת. הייעוץ המשפטי מזכיר שהרעיון מעוגן גם במסורות חוקתיות בעולם, ומזהיר שהחוק, לצד התנאי שהציבה ועדת השרים לענייני חקיקה על “איזון” דרך הפחתות ולא העלאות, עלול להוביל הלכה למעשה להפחתת שכר השופטים .
המסמך מפרט שני מנגנונים שיכולים להפוך את “האחדה” לפגיעה ממוקדת:
תקרת תוספת הוותק עד 15% – רכיב שרלוונטי בעיקר לשופטים, מפני שאצלם הוותק הוא מרכיב מבני בשכר, והגבלת התוספת תפגע בעיקר בהם;
רשימה סגורה של תוספות שכר מותרות, שמוחקת תוספות המשולמות כיום לנושאי משרה שיפוטית, כך שביטולן יוביל להפחתה שמכוונת בפועל רק למערכת השפיטה.
גם נייר ההכנה הראשון מזכיר כי כיום השכר נקבע במסלולים שונים, ובחלקם הוקפא עידכון השכר כך שעלייה צפויה עם חידוש העידכון, מה שמעצים את הרגישות הציבורית והפוליטית סביב המהלך.
הנה פה התרנגולת המקרקרת מירב בן ארי טוענת שאין חגיגות שכר המגזר הציבורי.
טענת ההסתמכות: “השמטת הקרקע מתחת למערכת”
נציגי מערכת המשפט דיברו בשפה של מערכת מקצועית שנכנסת למסלול ארוך ומחייב. השופט הבכיר ירון לוי: “אני חש אי-נוחות רבה והתחושה של שינוי סדרי עולם והשמטת כל הקרקע מתחת למערכת שנכנסנו אליה. הפגיעה הקשה ביותר היא באינטרס ההסתמכות”. לוי הסביר כי הפער בין שכר היסוד לשכר בפועל נובע מתוספת ותק ותוספת ייחודית, והזהיר שהשינוי אינו רק “מספרים” אלא שינוי שיטה.
ברק לייזר, היועץ המשפטי של הרשות השופטת, חידד את נקודת העצמאות: “שכר מאובטח בהוראת חוק הוא לא אינטרס אישי אלא אינטרס לאומי. נטרול תוספות אלה יביא למצב שבו לא נצליח להחזיק שופטים במשך זמן בתפקיד”. לדבריו, גם אם הכוונה היא בחינה מחודשת, ביטול ההגנות נתפס כמהלך שמחליש את אי־התלות.
הד”ר גיא לוריא מן המכון הישראלי לדמוקרטיה טען כי מדובר בתקדים מסוכן והזכיר כי בעולם מקובל עקרון אי־פגיעה בשכר שופטים, וכי בישראל ממילא קיימות נקודות חולשה בהגנות השיפוטיות.
מעבר לעימות הפוליטי, על שולחן הוועדה הונחו גם מסמכים כתובים של גורמי שפיטה. הנהלת בתי הדין השרעיים קראה לדחות את ההצעה או להחריג במפורש שופטים, קאדים ודיינים מתחולתה, בטענה שמדובר בפגיעה בהסדרים ייעודיים ובעצמאות השיפוטית. במסמך מודגש כי הקאדים הם חלק בלתי נפרד ממערכת השפיטה הממלכתית, וכי יציבות משטר השכר היא רכיב בהגנה מוסדית מפני לחצים חיצוניים .
במישור נוסף, הוצגה גם עמדה משפטית ממשרד נשיא המדינה שמצביעה על מורכבות שינוי מקור הסמכות לקביעת השכר, ועל הצורך להבחין בין “בחוק” לבין “לפי חוק” ובהסדרים הנלווים לכך.
בוארון ניסה לקבע מסר מצמצם: החוק אינו “מערכה” מול הרשות השופטת, והוא גם אינו נוקב בסכומים אלא מייצר מדרג. הוא הוסיף כי ההצעה “לא חפה מתיקונים”, וכי סוגיית ההסתמכות והיעדר פגיעה רטרואקטיבית מחייבות מחשבה. בהמשך אף ציין אפשרות ששכר השופטים יעלה ולא רק ירד, והדגיש כי ועדה ציבורית צריכה “גמישות מקסימלית”. אלא שכאן בדיוק נשמעה התשובה מן האופוזיציה ומהייעוץ המשפטי: בלי שינוי עמוק בנוסח, התוצאה דה־פקטו צפויה להיות הפחתה, גם אם אינה מוכרזת.
ופה איזה קוקסינל מקפלן – יש עתיד בא לסנגור למען השופטים, עו”ד רון כץ. הוא שכן של השופטת משפחה מירב אליהו מרח’ דגניה פינת תור הזהב בשכונת נווה עוז פ”ת, והיה עתודאי שגדל בפצ”ריה יחד עם יפעת תומר ירושלמי,, ושרון אפק….לאבלי.
3 thoughts on “שכר השופטים 2 קיצוץ השכר: ארבל אסטרחן יועמ”שית וועדת הכנסת מעלה חשש לפגיעה באי תלות השופטים: “אם יורידו להם שכר יתפתו לקחת שוחד””
הרב כהנא צדק
יש מלא דוגמאות כפי שציינת בכתבה של עובדים של המשרדים הגדולים ביותר במשק הישראלי שיוצאים ל״שנות שירות״ במגזר הציבורי וחוזרים חזרה למשרדים שלהם לתפקידים הנחשקים ביותר כך בבנקים בחברות וביטוח ובעצם היכן לא!!! עובדים עלינו בעיניים עובדים עלינו בפנים ואנחנו לא לומדים.
שכר יועמשית הכנסת צמוד לכר השופטים עד כמה שאני יודע כך שהם בניגוד עניינים לעסוק בנושא . חייבים להוריד את שכר השופטים לשכר ממוצע במשק בשלום . במחוזי פעמיים שכר ממוצע ובעליון שלוש פעמיים שכר ממוצע .לפי התוצרים ואמון הציבור גם זה יותר מידי
יש מלא דוגמאות כפי שציינת בכתבה של עובדים של המשרדים הגדולים ביותר במשק הישראלי שיוצאים ל״שנות שירות״ במגזר הציבורי וחוזרים חזרה למשרדים שלהם לתפקידים הנחשקים ביותר כך בבנקים בחברות וביטוח ובעצם היכן לא!!! עובדים עלינו בעיניים עובדים עלינו בפנים ואנחנו לא לומדים.
טמטום של נימוק מי שישר לא לוקח שוחד יהא השכר אשר יהא. אני שמח שהמלצתי ופניותי להורדת שכר השופטים עושות את שלהם
שכר יועמשית הכנסת צמוד לכר השופטים עד כמה שאני יודע כך שהם בניגוד עניינים לעסוק בנושא . חייבים להוריד את שכר השופטים לשכר ממוצע במשק בשלום . במחוזי פעמיים שכר ממוצע ובעליון שלוש פעמיים שכר ממוצע .לפי התוצרים ואמון הציבור גם זה יותר מידי