על פי מחקר אקדמי משוודיה האפליה כפי שאנחנו מכירים אותה היא אפלית גברים ולא אפלית נשים. ממצאי המחקר מלמדים כי האפליה מתרחשת בעיקר במקומות עבודה המזוהים כעבודות נשים שם גברים מודרים מהמשרות אותם הם מבקשים לאייש. במקרים הפוכים קרי מקומות עבודה המזוהים כמקומות עבודה גבריים ומקומות עבודה בהן אין מגדר מזוהה לא נמצא אפליה.
למעשה ניתן לומר כי נשים מרגישות בנוח מאוד עם אפלית גברים ובירור גברים אינם מפלים נשים. עולם הפוך? לא בהכרח אלא מציאות שטרחו להתסיר מאיתנו.
הטענה שלנו כי הפמיניזים הינה כת של שנאת גברים המתכסה בכסות של פועלות למען שוויון זכויות לנשים שעה שלנשים יש זכויות יתר. כך התפתח לו עולם שבו כל אוויל סבור כי נשים מופלות לרעה וזאת בשל הפטריאכיה ששלטה בעולם.
כיום לאט אנו מצליחים להחדיר לאנשים את ההבנה כי תנועות הפמיניזים בנו מגדלים באוויר בשם ערך שכולנו קידשנו לריק וכעת הגיע הזמן לחשוף את שקרי הפמינאציות דקה לפני שהן מחריבות לנו את העולם.
אנא קראו את המחקר בעיון. בסיומו יש הפניה אל מקור המחקר כפי שפורסם באנגלית. קריאה מהנה.
מחקר שוודי טוען כי אפליה בתעסוקה מהווה בעיקר בעיה לגברים במקצועות הנשלטים בדרך כלל על ידי נשים.
מחקר חדש מספק עדויות ל"אפליה ברורה, עקבית וגדולה "כלפי גברים במקצועות הנשלטים על ידי נשים. המחקר נעשה בשבדיה. תוצאות המחקר מצביעות על כך שנשים נוטות יותר להתקבל בבקשות עבודה הרבה יותר מאשר גברים.
הממצאים פורסמו בכתב העת PLOS One.
כותב המחקר מארק גרנברג, מועמד לתואר שלישי בכלכלה באוניברסיטת לינקופינג, אמר ל- PsyPost כי יש כמה סיבות לכך שהוא ועמיתיו מעוניינים לבחון אפליה בין עובדים לעובדות.
יתכן והמוטיבציה הראשונה כשמסתכלים על אפליה בשוק העבודה היא שהיא לא מועילה מבחינה תיאורטית, מאחר וחברה צריכה למקסם רווחים ולכן אינה צריכה לעסוק באפליה בין עובדים היעילים במידה שווה על סמך מאפיינים שאינם רלוונטיים ו/או ניתנים לשינוי, מכיוון שאפליה זו מנוגדת ליעדי החברה,
ההתבוננות האמפירית העקבית לפיה מעסיקים מפלים בעת שכירת עובדים מצויה כיום בחקירה מתמדת כדי לנסות למפות כיצד התקבלו החלטות אלו בחברות השונות. מניע נוסף כמובן הינו האפליה המגדרית והוא נושא שנוי במחלוקת חריפה ושרק במקרה היו בידינו נתונים מניסויים קודמים בהם נוכל להשתמש כדי לבדוק אפליה מגדרית בהעסקה בשיטה מוכרת ומבוססת מדעית.
החוקרים שלנו בחנו נתונים משלושה מחקרים קודמים, ששלחו באופן שיטתי פניות פיקטיביות למעסיקים אמיתיים עם משרות פתוחות לאיוש במטרה למדוד אפליה בהעסקה של עובד. טכניקה מדעית זו מכונה בדיקת התכתבות. על כל בקשה ציינו החוקרים האם המבקש הפיקטיבי קיבל תשובה, ואם כן, מה היתה התגובה.
במחקר נשלחו 3,200 בקשות עבודה פיקטיביות שנשלחו ל -15 מקצועות שונים נדרשים, כולל ארבעה מקצועות הנשלטים על ידי גברים – מכונאי רכב, מסירת משאיות ללקוח, אנשי IT ועובדי מחסן מאידך הוגדרו שישה מקצועות הנשלטים על ידי נשים – שירות לקוחות, מנקה, טיפול בילדים, פקיד חשבונאות, מורה לגיל הרך, ואחות רשומה. חמשת המקצועות הנותרים כללו מקצועות המיועדים לשני המגדרים – מכירות B2B, שיווק טלפוני, שף, צוות מלצרים ופקידת חנויות.
גרנברג ועמיתיו מצאו שנשים קיבלו תגובת רבות יותר מהמעסיקים יותר מאשר גברים בממוצע, השפעה זו הייתה בולטת במקצועות הנשלטים על ידי נשים. לא היו כל עדויות לאפליה של נשים מאידך במקצועות הנשלטים על ידי גברים או במקצועות מעורבים בין המינים, אך החוקרים מצאו עדויות לאפליה של גברים במקצועות הנשלטים על ידי נשים.
לפיכך, באמצעות המדגם המשולב, הערכנו כי לנשים המועמדות היה יתרון יחסי של 52.17 אחוז בשיעורי התגובה החיוביים של המעסיק על פני גברים במקצועות בהם הגברים היו המינים השולטים."
הממצאים מצביעים על כך "שלפחות בשבדיה ובמקצועות שאנו חקרנו, אפליה בשכירת עובדים בעבודות ברמת הכנסה בסיסית היא בעיה בעיקר עבור גברים במקצועות הנשלטים על ידי נשים", אמר גרנברג ל- PsyPost.
החוקרים בחנו רק את בקשות העבודה אשר קיבלו תגובה מהמעסיקים. יתכן, כמובן, שנשים מתמודדות עם סוגים אחרים של אפליה במקום העבודה. אך מחקר זה לא מצא סימוכין לכך ולא עסק בכך.
"מחקר זה תופס רק את האפליה בשלבים הראשונים של תהליך הגיוס במשרות ברמת כניסה בסיסית התחלתית בשבדיה במקצועות אותם אנו חקרנו, ציין גרנברג. "כמובן יתכן שיש אפליה בשלבים מאוחרים יותר כמו הצעות עבודה בפועל (בניגוד לראיונות עבודה), במשא ומתן בשכר, במקום העבודה ו / או בקידומים. עם זאת, מכיוון שישנם מחקרים ממדינות אחרות עם ממצאים דומים, היינו אומרים שזה סביר להכליל קצת במימד המדינה. "
המחקר, "אפליה מגדרית בגיוס עובדים: בחינה מחודשת של המקרה השבדי", נכתב על ידי עלי אחמד, מארק גרנברג ושנטנו חאנה.
