לפנינו פסק דין של ארז שני בענין אישה מנכרת, שלא טרחה אפילו להגיב לבית המשפט. ארז שני ביטל את המזונות. זה היה בשנת 2019. הוא עשה זאת אחרי 5 שנים של ניסיונות מכל מיני סוגים לכפות על האם לקיים הסדרי ראיה ולעבור טיפול. הקטין כבר הגיע לגיל 16.
נראה שמדובר בגנבת זרע שכן "תחילתם של הדברים בסירובה של הנתבעת להקל בהכרה באבהותו של התובע (וראה תמ"ש 48206-12-14 לעניין תביעה לאבהות)". ארז שני מיצה את כל ארגז הכלים כולל הפחתה של המזונות, ולאחר שהוא הרים ידיים, הוא ביטל את המזונות כליל. כל הכבוד. תמ"ש 8976-02-19.
אם ארז שני היה מוציא ביום הראשון שהגיע התלונה של האב לניכור הורי ב 2014 פסק דין חד וחלק שאומר שאם תוך חודש ההסדרים לראיית הקטין (שהיה אז בן 11) לא מקויימים כסדרם, המזונות בטלים, הוא היה חוסך 5 שנים של התדיינויות סרק, מומחים ומריבות וגם את הזמן השיפוטי שלו.
בגלל פסקי דין כאלה עלתה חמתה של שדולת הנשים נגד השופט הזה, והרפרנטית של השדולה עו"ד רותם אלוני דוידוב הזמינה לארז שני כתבת חיסול אצל ברוך קרא ורביב דרוקר.
| בית משפט לעניני משפחה בתל אביב – יפו | ||
| פס"ד בביטול מזונות קטין מצד אב בשל סרבנות קשר עם בנו | 11 אפר 2019 8976-02-19 |
|
| השופט | ארז שני | |
| התובע | ב. ב. ע"י עו"ד (ד"ר) עינת גריכטר (מטעם הסיוע המשפטי) |
|
| – נגד – | ||
| הנתבעת | ו. ב. | |
פסק דין
לפניי תובענה של אב העותר לביטול חיובו במזונות לעניין מזונות קטין, כבן 15 וחצי.
למעשה, אף שהתובענה הוגשה ביום 05.02.2019, אזי יש לראותה כמי שחלה מיום 07.11.2018, לאמור היום בו הוגשה הבקשה ליישוב סכסוך.
נחה דעתי כי התובענה נמסרה לנתבעת, באת כוח התובע אף עשתה למעלה מחובתה וניסתה ליצור עם הנתבעת אף קשר טלפוני. התעלמותה של הנתבעת עולה בקנה אחד עם המתואר בכתב התביעה.
כתב התביעה מגולל מערכת ממושכת של התנכרות של קטין לאביו וגם אם אנו רגילים "לתלות" בהורה משמורן, במקרה הזה הנתבעת, את האחריות לשמירת הקשר, הרי בגיל מסוים מוטלת אחריות מה גם על הקטין, קל וחומר קטין המתקרב לגיל 16.
למעשה, על-פי המתואר בכתב התביעה והנתבעת הרי גם לא טרחה להגיש כתב הגנה, עשתה הנתבעת לא מעט כדי שלא יהא קשר בין הקטין לבין אביו ומלאכתה צלחה.
תחילתם של הדברים בסירובה של הנתבעת להקל בהכרה באבהותו של התובע (וראה תמ"ש 48206-12-14 לעניין תביעה לאבהות) ובכל מקרה, כמפורט בכתב התביעה, מדובר בקטין מתנכר בצד החמור של הדברים, תוך שהקטין מקלל את אביו ומטיח בו האשמות ולא הועילה גם תובענה לאכיפת סדרי ראיה שהגיש הנתבע בשנת 2014, גם לא הפחתת המזונות בשל הסרבנות אשר אירעה בשנת 2015.
אנו רגילים לומר כי הפחתת מזונות של קטין בשל סרבנות קשר אינה ביטול גמור של המזונות.
אלא שצריך אדם גם לתום לב דיוני ובנוסף לעובדה שהתובע זכאי ליטול פסק דין, התנהגותה של האם כמשמורנית והמצב אשר נוצר נכנס לתחום אי החוקיות.
צריכים הורים לדעת שכאשר עושה הורה אחר מאמצים למניעת הניכור ההורי, אזי ההתמדה שבחוקיות הניכור ההורי אמנם תביא תחילה להפחתת המזונות כחלק מ"ארגז הכלים" שיש לבית המשפט, אך היא יכולה על נקלה, בפרוס דיני הצדקה – לאמור, אולי אקבע אפילו לאחר גיל 6, בעידן בע"מ 919/15, להביא גם לביטול המזונות באותם מקרים מצומצמים בהם מוצו כל האמצעים האחרים ואין עוד הצדקה לשימור קשר שאינו אלא תשלום מצד האב, הזוכה להתעלמות מוחלטת במקרה הטוב, מן הצד השני.
כך או אחרת, הליך נוסף התקיים בשנת 2016 וברור מן הדיווח מיום 16.05.2018 של שירותי הרווחה כי כל המאמצים כשלו. אמור מעתה כי גם לגופו של עניין, גם באין כתב הגנה, גם באין התייצבות מצד הנתבעת, זכאי התובע ליטול פסק דין.
כלל הוא בדין שמזונות פוסקים או מבטלים מן היום בו הוגשה הבקשה ליישוב סכסוך ואני קובע, אפוא, כי חיובו של התובע במזונות הקטין נשוא התובענה בטל לחלוטין מיום 07.11.2018.
בנסיבות העניין תישא הנתבעת בהוצאות התובע לידי הלשכה לסיוע משפטי, בסך 2,000 ₪.
ניתן היתר לפרסום פסק דין זה, ללא פרט מזהה.
המזכירות תסגור התיק.
ניתן והודע היום ו' ניסן תשע"ט, 11/04/2019 במעמד הנוכחים.
| ארז שני, שופט |
