מי שמייצג היום כלבים מאחים ואחיות לנשק אלו הם דן אלדד ומושיקו פרץ. השניים, פרקליטים לשעבר, ספגו מפלה בתביעת לשון הרע על 500,000 ש”ח שהגישו מטעם אחד הכלבים של האחים לנשק נגד השרה גלית דיסטל אטבריאן….. השופט קבע שיש לה חסינות. בתגובה מקהלות האחים לנשק מטנפים חופשי ברשת נגד השופט שהוא מעודד לשון הרע….. ת”א (תל-אביב-יפו) 5803-09-24 – עמרי רונן נ’ גלית דיסטל אטבריאן. השופט אבנר יפרח.
אביעד גליקמן פרסם שדיסטל “כנראה חושבת שכולם מטומטמים. התביעה סולקה על הסף בגלל החסינות של דיסטל שלא מוכנה להסיר אותה ולהתמודד עם השקרים הבזויים שהפיצה נגד עמרי רונן”.
ולמה שגלית דיסטל תסיר את חסינותה?? למה גליקמן מוכן להסיר את החיסיון העיתונאי שיש לו עם יהודית תירוש וגלי בהרב מיארה? אם לדיסטל יש חסינות, למה שתסיר? ואיפה יש מישהו מהפרקליטות שהסיר את החיסיון שיש לו על הגשת אישומי סרק?
גם איתמר לוין מניוז 1 שיפרר את אותו מסר: “דיסטל-אטבריאן, גוטליב ודומיהם משתמשים לרעה ובצורה צינית בחסינות. היא נועדה למנוע מהשלטון להתעמר באופוזיציה, לא לאפשר לשלטון להשתולל ולהפר חוק”.
גם רני רהב יחצ”ן אחים לנשק שיפרר את אותו מסר: “מנוולת שכמותך, אישה רעה. את חברת כנסת מהביוב, לא מתביישת לבקש חסינות על דבריך כנגד גיבור ישראל, שנלחם למעננו בזמן שאת היית שרת הסברה אפס וכיום יו״ר ועדת הסלקציה הגרמנית. אין לך בושה. מתפלל ליום שתושלכי לפח ההיסטוריה ולא נזכור שהיית כאן. בוחרי הליכוד לא טיפשים והם מבינים בדיוק מי את”.
אז איפה נולד המסר שהכישלון של התביעה זה רק בגלל שדיסטל לא הסירה את החסינות שלה? הרי זו תביעה שלא היתה צריכה להיות מוגשת מלכתחילה.
איזה מזל שאמיר אוחנה לא הצליח למנות את דן אלדד ליועמ”ש…..
.
אבל הזהות של דן אלדד כמייצג אחים לנשק מטרידה. בפברואר 2020 אמיר אוחנה בחר אותו להחליף את שי ניצן…. אוחנה פרסם “לא פגשתי הרבה פרקליטים ישרים, הגונים, ערכיים ומקצועיים כמו דן אלדד. פרקליט שלא חשש להתווכח איתי כשמצא לנכון (למשל סביב הבדיקה שהקמתי למח”ש) – אך שגם הכיר בחשיבות התיקון והבדיקה העצמית של מערכת המשפט ושל הפרקליטות. מערכת המשפט מתעקשת לחרב את מעט האמון הציבורי שעוד נותר בה”.
למה הם נראים לנו שותפים לא רק במשרד????
רק בגלל שאוחנה בחר בו, שי ניצן ומנדלבליט נתנו הוראה להיכנס בו. מנדלבליט פרסם שדן אלדד “אינו מתאים,.. התגלו אצלו כשלים ערכיים, מקצועיים וניהוליים, כשל גם במישור הניהולי”.
הנה: חוות דעת אביחי מנדלבליט על דן אלדד שהוא כישלון ומטומטם….
עכשיו מתגלה פרצופו האמיתי של דן אלדד, חונטה מלא מלא. טינופת. חלאה. מאמין באנרכיה, חונטה ואהבת הנוחבות והאחיות האיסלמיות. איזה מזל שהמינוי שלו טורפד….. לקח 5 שנים עד שהפרצוף הסוטה שלו נחשף.
שימו לב שמושיקו פרץ שגם הוא חנק מעטיני הפרקליטות, ועכשיו מקושש לקוחות באופן פרטי, עושה חלטורה בתור הבעלים של “תקווה, עמותה להעצמת פצועי צה”ל דרך הספורט. וואלה יופי. קודם הוא תמך בסרבנות שהובילה לאסונו ומלחמה, ועכשיו הוא רוצה לעשות כסף מפצועי צה”ל…. בליבו הוא משתוקק להעצים את הנוחבות…..אהובי נפשו.
איזה מזל שדיסטל לא נכנעה לשופט שרצה לכפות עליה פשרה
בסוף למרות הלחץ שהפעיל השופט על דיסטל, הוא קיבל את עמדתה וגלגל את עומרי רונן לדיר העכברושים ממנו הגיח.
תלמדו לעשות כמו גלית ולהגיד לא מוחלט לשופט שמנסה לכפות עליכם להיכנע.
את דיסטל ייצג עו”ד מיכאל דבורין.
להלן כתבה במעריב של אברהם בלוך, פרשן החירטוטציה של מעריב פורסם 27/1/2026
לא תתנצל ולא תשלם: חברת הכנסת מהליכוד ניצחה בענק בבית המשפט
בית משפט השלום בתל אביב דחה על הסף תביעת לשון הרע שהגיש עמרי רונן נגד חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, וקבע כי הפרסומים שבמחלוקת חוסים תחת החסינות המהותית של חברי הכנסת. התביעה הוגשה בעקבות חילופי דברים ברשת החברתית טוויטר, לאחר שדיסטל פרסמה קטע וידאו מדברי קצין בצה”ל שעסקו בכשירות אנשי מילואים, וכתבה עליו: “תראי מה עשית, שקמה”.
רונן הגיב לפרסום בביקורת חריפה כלפי דיסטל. בהמשך השיבה דיסטל בפרסום נוסף, שבו כינתה את רונן בין היתר “ערב רב” וכתבה כי “הידיים – הן מגואלות בדם”. רונן מיקד את תביעתו בביטויים אלה, וטען כי יש בהם ייחוס אחריות לטבח וכי מדובר בלשון הרע חמורה. לטענת רונן, הפרסום נצפה על ידי מאות אלפי משתמשים, הופץ מחדש ועורר תגובות פוגעניות כלפיו. הוא ציין כי הוא פעיל בארגון “אחים לנשק”, שירת שירות משמעותי בצה”ל, וכי הדברים שנכתבו עליו אינם אמת. סכום התביעה הועמד על חצי מיליון שקלים, לצד דרישה לפרסום התנצלות.
דיסטל ביקשה לדחות את התביעה על הסף, וטענה כי עומדת לה חסינות מהותית כחברת כנסת. לטענתה, הפרסומים נעשו במסגרת מילוי תפקידה ובעניין ציבורי מובהק המצוי בלב השיח הציבורי. עוד טענה כי פעילותו של רונן ושל הארגון שבו הוא פעיל פגעה בכשירות צה”ל ובביטחון המדינה, וכי דבריה הם הבעת דעה בנושאים בעלי עניין ציבורי.
בית המשפט קבע שחוק חסינות חברי הכנסת מעניק חסינות רחבה להתבטאויות שנעשו במילוי התפקיד או למען מילויו, כל עוד הן נותרות בתוך “מתחם הסיכון הטבעי” של הפעילות הפרלמנטרית. נקבע כי הביטוי הפוליטי הוא כלי עבודה מרכזי של חבר הכנסת, וכי גם התבטאויות קשות, שאינן מגיעות כדי תמיכה במאבק מזוין, חוסות תחת החסינות.
בהחלת העקרונות על המקרה, קבע השופט כי הרשתות החברתיות הן כיום זירה מרכזית לפעילותם של נבחרי ציבור, וכי הפרסום נעשה באמצעות חשבון הנושא את כותרת הנתבעת כחברת כנסת. עוד נקבע כי מדובר בתגובה ישירה לפרסום קודם של רונן, שנגע בלב העשייה הציבורית והפרלמנטרית של דיסטל, וכי אין מדובר בעניין אישי פרטי אלא במחלוקת ציבורית עמוקה.
על רקע זה נקבע כי גם אם הפרסומים בוטים ואינם מכבדים, הם נופלים לגדר שיח פוליטי בעניין ציבורי, ולכן חוסים תחת החסינות המהותית. התביעה נדחתה על הסף, ובנסיבות העניין נקבע כי לא ייפסקו הוצאות. בית המשפט הוסיף כי תרומתו של רונן לשירות המילואים ראויה להערכה, וכי גם במחלוקות חריפות מצופה מהצדדים לנהל שיח מכבד. עם זאת, קבע כי במישור המשפטי, לא ניתן לברר את התביעה לגופה נוכח החסינות העומדת לנתבעת.
עו”ד מושיקו פרץ ודן אלדד, המייצגים את עמרי רונן, מסרו בתגובה: “לצערנו פסק הדין מעביר מסר מדאיג, על פיו המקלדת של חברי כנסת היא נשק ללא נצרה, המאפשר לחברי הכנסת לרמוס את כבודם של אזרחים מן השורה מבלי לשאת בכל אחריות. הזכות לשם טוב היא חלק מכבודו של כל אדם. לא יתכן שהחסינות שנועדה לקדם את ערכי הדמוקרטיה, תאפשר לדרוס את כבוד האדם כל אימת שחברת הכנסת תמצא לנכון לקדם כך את ענייניה הפרטיים”.
“בית המשפט לא התמודד עם הטענה העיקרית: ההתבטאויות של חה”כ דיסטל הם לא חלק מתפקידה. לא חלק מתפקידו של ח”כ להתנפל על אזרח ולהטיח בו האשמות שווא שקריות: דינו לעניין הזה כדין כל אדם. אם לא יוכיח שהדברים הם אמת, הוא ישלם על כך פיצויים. כך לגבי כל אזרח, ובפרט לגבי עמרי רונן, שגייס את עצמו ואת חבריו לצוות ב-7.10 ויצא להילחם באויב ולהציל את תושבי העוטף, בו בזמן שסבתו, ממקימי כפר עזה, נרצחה עם המטפלת שלה. נשקול עם עמרי את משמעויות פסק הדין ונעדכן לגבי המשך צעדינו”, נמסר.
https://www.maariv.co.il/news/law/article-1277757
לכלב מהכלבים לנשק עומרי רונן יש את החוצפה לטעון שגלית דיסטל התירה את דמו….
ואיפה זה מופיע? בהארץ כמובן…29/1/2026
כך הוא פותח את המאר שלו “השבוע דחה על הסף שופט בית משפט השלום, אבנר יפרח, את תביעת לשון הרע שהגשתי באמצעות עורכי הדין דן אלדד ומושיקו פרץ נגד חברת הכנסת גלית דיסטל־אטבריאן. התביעה לא עסקה רק בפגיעה האישית בי ובשמי הטוב, אלא בשאלה עקרונית, עמוקה ומטרידה: עד היכן משתרעת חסינותם של נבחרי ציבור, והאם היא כוללת גם רישיון להסית, להטיל דופי באזרחים ולהתיר את דמם, מבלי לשאת באחריות”.
השאר זה למנויים בלבד.