לפנינו בקשה לאימוץ ילד שנולד בישראל, אור סליקה, כאשר מבקש האימוץ הוא ישראלי, דניאל אברג’ל, גרוש עם 4 ילדים, שנסע לטייל במרוקו והתאהב במרוקאית מוסלמית שהיתה כבר בהיריון מגבר אחר.  דניאל הביא את המוסלמית, חנאן סליקה, כשהיא הריונית, לישראל, והיא השריצה את הילד אור סליקה בבית חולים ברזילי.

למעשה הקטין נחטף לישראל בהיותו עובר ברחם של חנאן סליקה ממרוקו.

הזוג דניאל וחנאן שכרו את עו”ד יעל כץ מסטבאום כדי להגיש בקשת אימוץ של דניאל על הילד המרוקאי תוך שהם מסתירים את העובדה שדניאל אברג’ל הוא לא האבא הביולוגי.

מעמדת המדינה שהוגשה ע”י תם יסינובסקי לביא עולה שחנאן שינתה גרסאות, וכנראה עבדה על הבן זוג שלה דניאל, שחשב שהעובר שלו, ולכן הביא אותה לארץ ללדת, ורק בישראל עשה בדיקת DNA פירטית וגילה שיפייפית מרקש רימתה אותו וגרמה לו להביא לישראל עובר מזרע של זין מוסלמי מרוקאי אסלי.

אלא שדניאל החליט לזרום עם המציאות המרה, להתחזות לאבא ביולוגי, ולבקש אימוץ, וחנאן המרוקאית סיפרה סיפור הזוי שהיא הופרתה מזרע מוסלמי של גבר זר אנונימי, בגלל שאבא שלה כפה עליה להזדיין עם מישהו שהיא לא יודעת מי הוא…..

בערעור:  עמ”א 61624-02-18 ובבחמ”ש למשפחה אמ”ץ 9998-06-17 דניאל אברגיל נ’ היועמ”ש

 

 

הקומבינה של הפרקליטות לחטיפת ילדים מאבות ביולדים לאימוץ באמצעות “צו אפוטרפסות בלעדית”

 

סיפור מוזר לא?  ממש טלנובלה מוסלמית……  עמדת היועמ”ש היתה שאין להרשות אימוץ רק כדי לזרז את הליכי ההתאזרחות של האמא חנאן, ושהקטין לא פנוי לאימוץ, כל עוד לא איתרו את האבא הביולוגי שלו במרוקו.

שימו לב שהפרקליטה כתבה שקודם האמא צריכה להתאזרח, ורק אז יסכימו לבחון את צו האימוץ, בכפוף לחתימה של האבא הביולוגי על הסכמה שהבן שלו יאומץ בישראל, או צו אפוטרופסות בלעדית ממרוקו.

וזו הבעיה.  צו אפוטרופסות בלעדית לפי הפסיקה בישראל אינו מבטל את האבהות.  בכל מדינה אחרת צו אפוטרופסות בלעדית מבטל את האבהות, וגם פוטר את האבא ממזונות.  רק בישראל המציאו קומבינה שאפשר להוציא צו אפוטרופסות בלעדית, ועדיין לחייב את האבא במזונות.

לכן הקומבינה של צו אפוטרופסות בלעדית מחו”ל, היא כר מועד לקומבינות ונוכלויות, כי מה שמוכר בחו”ל כאפוטרופסות בלעדית, זה לא דומה למה שמוכר בישראל כאפוטרופסות בלעדית.

לפיכך התנאי של תם יסינובסקי לביא לחידוש בקשת האימוץ, אחרי האיזרוח של האישה המרוקאית, להביא צו אפוטרופסות בלעדית, איננו מספק.  המדינה היתה צריכה לדרוש שהאבא הביולוגי יהיה חלק מהליך האימוץ, שהשם שלו יופיע בכותרת המסמך כצד לכל דבר ועניין, ואם צריך לספק לו עו”ד מטעם המדינה, שייצג את עמדת האב.

מבקש האימוץ, דניאל אברג’ל חטף עובר ממרוקו, בין אם ידע או לא ידע שהזרע לא שלו.  זו חטיפה. לכן בקשה לאימוץ בישראל, בלי שהאבא המרוקאי נוכח בבית המשפט היא קומבינה להלבנת חטיפות ילדים.

 

בתמונה:   עו”ד יעל כץ מסטבאום שמסדרת קומבינות לחטיפת עוברים מוסלמים מחו”ל.

 

להלן עמדת המדינה בבקשת האימוץ של דניאל אברג’ל על הילד המוסלמי אור סליקה (עיקרי טיעון)

 

בבית משפט המחוזי באר שבע בפני כבוד השופטים ואגו, פרסקי ולוין

אמ”ץ 61624-02-18 קבוע ליום 14.03.2018

 

                                                חוק אימוץ ילדים, התשמ”א-1981

בעניין הקטין:                            אור סליקה, נתין מרוקו, רישיון לישיבת ארעי (כללי) א/5

 342426228, יליד 06.03.2011

המערערים:	1.	דניאל אברג’ל, אזרח, ת”ז 068793553, יליד 1948
	2.	חנן סליקה, נתינת מרוקו, רישיון לישיבת ארעי (כללי א/5 ממס’ 336236336, ילידת 1978
		ע”י ב”כ עו”ד יעל כץ-מסטבאום
		בית התעשיינים, קומה 12 , מרח’ המרד 29, ת.ד. 50367, ת”א
		טל’: 035105010, פקס: 037608965 נייד: 0543030889 yael@katz-mastbaum.com

 

–  נ  ג  ד  –

המשיב:		היועץ המשפטי לממשלה
		ע”י פרקליטות מחוז דרום – אזרחי
		קרן היסוד 4 84158
		ת”ד 10309
		טל’: 073-3801222, פקס: 02-6467058

 

 

עיקרי טיעון מטעם המשיב

המשיב מתכבד להגיש עיקרי טיעון מטעמו.

חתימה

 

פמ”ד 10/00000466/18

247778/2018

 

• עמדת המשיב בתמצית

1. מדובר בערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה באשדוד, במסגרת תיק אימוץ 9998-06-17, מיום 31.01.2018, בו נמחקה על הסף בקשת המערערים למתן צו אימוץ.
2. המערער הינו אזרח ישראלי, יהודי, יליד 1948 ולו 4 ילדים נוספים מאשתו הראשונה, ממנה התגרש בשנת 2003. המערערת, נתינת מרוקו, חסרת דת, ילידת 1978, ושוהה בישראל במסגרת הליך מדורג לקבל מעמד מכוח בן זוג ישראלי, ברישיון לישיבת ארעי (כללי) א/5, כך שסיום ההליך צפוי ליום 30.11.2018. המערערים נישאו ב-05.11.10 בקפריסין.
3. הקטין הינו נתין מרוקו, חסר דת, נולד בביה”ח ברזילי ביום 06.03.2011, ונלווה להליך המדורג של אימו ושוהה בישראל ברישיון לישיבת ארעי (כללי) א/5 החל משנת 2017. תהילה תשלימי את מועד סיום ההליך של הקטין. סיום הליך הקטין מותנה בסיום ההליך של אמו ובהצגת המסמכים הנדרשים לסיום הליך.
4. המערערים לא טענו ולא הציגו בדל ראייה לניתוק הקשר ההורי בין הקטין לבין האב הביולוגי בהליך קמא, וגם לא במסגרת ההליך דנן, וזאת בניגוד לסעיף 8 לחוק אימוץ ילדים, התשמ”א – 1981 (להלן: “חוק האימוץ“), לפיו ביהמ”ש לא יעניק צו אימוץ, זולת אם נוכח שהורי המאומץ הסכימו שהילד יאומץ או שהוא יוכרז בר אימוץ לפי ס’ 13 לחוק האימוץ. לפי ס’ 13(א) לחוק האימוץ, בית המשפט רשאי בהתאם לבקשת היועץ המשפטי לממשלה להכריז על ילד כבר אימוץ, כך ששיקול הדעת בדבר הגשת הבקשה נתון למשיב.
5. בית המשפט קמא קבע בהחלטתו כי הבקשה מכל בחינה משפטית ו/או עובדתית מוקדמת לבירור בעת הזו, נוכח מסכת העובדות שהובאה בפני ביהמ”ש, ועל כן יש למחקה על הסף.
6. נקדים ונציין כבר עתה, כי במסגרת עמדת המשיב בהליך קמא, הודיע המשיב כי עולה קושי להתנתק מכך שבקשת האימוץ אינה מיועדת אך לבסס יחסי הורות אלא באה גם במטרה לקבל מעמד. על ביהמ”ש הנכבד להיזהר מלסייע למהלך בו יתקבל מעמד באמצעות יצירה פיקטיבית של יחסי אימוץ, כך שבתי המשפט לענייני משפחה יוצפו בבקשות אימוץ רבות, שמטרתן לעקוף את חוק האזרחות ואת נהלי משרד הפנים ולקבל מעמד בישראל בדרך עקיפה. מסלול העוקף את הסדרת המעמד, מנוגד לתקנת הציבור ופוגע באינטרס הציבורי.
7. עוד יבהיר המשיב כי דחיית הבקשה בהליך קמא, אינה חוסמת את הדרך המשפטית בפני המערערת והקטין לקבל מעמד בישראל, הנמצאים כיום בהליך מדורג לו תאריך סיום בעתיד הלא רחוק, ולאחר מכן להגיש בקשת אימוץ, במסגרתה המשיב יבחן את עמדתו מחדש.
8. המצב המשפטי שריר וקיים ולא השתנה גם נוכח הטענות העובדתיות החדשות שהועלו על ידי המערערים. כאמור לעיל, המערערים לא הציגו ראייה בדבר ניתוק הקשר הביולוגי, ובמסגרת הערעור דנן הוצג סיפור מפתיע שלא תואר קודם לכן ע”י המערערים לאורך ההליך ובפרט לא בתגובתם לתגובת היועמ”ש, כאשר היו מיוצגים באותה עת ע”י אותה באת כוח, וממילא הפרטים העובדתיים אינם נתמכים באסמכתאות במסגרת הערעור דנא; כך למשל, לא ברור האם הוגשה תלונה משטרתית במרוקו, לא צורף תצהיר של אביה של המערערת ועוד.
9. משכך, וכל עוד לא הוסרה המשוכה בעניין המעמד, לא ניתן לדון בשאלה האם ניתן להכריז על הקטין בר אימוץ ואם לאו.
10. עמדת המשיב היא כי צדק בית המשפט קמא בקביעתו, שכן מדובר בבקשה מוקדמת, שאינה נתמכת ולו בראשית ראייה, ובטרם נפנה לבחינת אפשרות אימוץ הקטין, יש להמתין תחילה לסיום הליך הסדרת המעמד של המערערת והקטין. להלן תובא עמדת המשיב בהרחבה.

 

• השתלשלות העניינים הצריכה לעניין

11. בהתאם למידע המצוי בידי רשות האוכלוסין וההגירה, בהעדר זהות האב, והיות הקטין חסר דת, הקטין מוכר כ”לא יהודי”.
12. לאורך ניהול ההליכים הציגו המערערים גרסאות עובדתיות מתפתחות, ומנתוני הערעור עולה מסד עובדתי חדש לחלוטין שלא עלה בבקשה המקורית.
13. הבקשה בהליך קמא נוסחה באופן עמום. המערער ביקש לאמץ את הקטין, שנולד בביה”ח ברזילי באשקלון, וטען כי הוא לא מכיר אב אחר ממנו, זאת, מבלי לפרט מידע כלשהו ביחס לאב הביולוגי.

מצ”ב בקשת האימוץ בהליך קמא כמוצג 1.

14. במסגרת תגובת המשיב מיום 12.12.17, צוין בין היתר כי לא ברורה כלל זהות האב הביולוגי של הקטין או נסיבות הורייתו. כמו כן, צורפה לתגובה תעודת לידת חי מיום לידתו של הקטין בביה”ח ברזילי באשקלון ביום 06.03.2011, ובה לא נרשם דבר ביחס לאב הקטין.

מצ”ב תעודת לידת חי כמוצג 2.

15. בתגובת המערערים לתגובת המשיב מיום 16.01.2018, צוין כי המערער סבר תחילה כי מדובר בבנו שלו, ורק לאחר “ידיעה מאוחרת” גילה שהקטין אינו בנו הביולוגי, וזאת, שוב, מבלי לציין דבר ביחס לאב הביולוגי.
16. גרסת המערערים בערעור השתנתה פעם נוספת.
17. המערערת טענה כי הרתה כתוצאה מיחסים מיניים חד פעמיים שנכפו עליה עם גבר זר, ע”י אביה, במרוקו. לטענתה, כיום אין קשר בינה לבין גבר זה ואין לה “כל מידע על האב הביולוגי”. המערערים התאהבו במועד סמוך לכך ולכן סברו כי הקטין הינו בנו של המערער.

עוד נטען לראשונה כי בוצעה בדיקת רקמות בישראל, שהצביעה על כך שהמערער אינו אביו של הקטין. לטענת המערערת, עזבה את מרוקו ב-2011 ובמועד זה נותק הקשר עם משפחתה. עוד מוסיפה לטעון המערערת כי טסה למרוקו ושהתה שם למעלה מחודש, על מנת לקבל תעודת רווקות ולהתחקות אחר האב הביולוגי. עוד צוין בס’ 9 לערעור כי המערערת קיבלה “אפוטרופסות בלעדית על הילד מבית המשפט” (ר’ נספח א’ לערעור).

18. יובהר, נספח זה צורף מלכתחילה ע”י המשיב בהליך קמא. עוד יצוין כי המדובר ב”אישור בעדות בכתב אודות אחריות לכלכלה וטיפול במשפחה”, אשר מעיון בו עולה כי ניתן ע”י משרד הפנים של ממלכת מרוקו. ויודגש כי לא ברור מהו מעמדו הראייתי של מסמך זה בכל הנוגע לאפוטרופסות הנטענת ע”י המערערת, ולעמדת המשיב אין המדובר בצו אפוטרופסות, וכל השימוש שנעשה בו ע”י המשיב הוא לצורך צירוף הקטין כנלווה להליך המדורג של המערערת.

 

 

 

 

• פסק הדין של בית המשפט קמא

19. בית המשפט קמא קבע כי אימוץ קטין יכול להיעשות רק אם נותק הקשר ההורי בין הקטין לביו הוריו או מי מהם (ר’ ס’ 4 להחלטה). עוד נקבע בהחלטה כי המערער התעלם מכך שלא ניתן לברר הבקשה בטרם ניתנה הסכמת שני הוריו ו/או הוכרז הקטין בר אימוץ, ולא נטען בעניין זה “ולו ראשית טיעון” (ר’ ס’ 9 להחלטה), ואף לא נעשה ניסיון להבהיר מיהו המועמד לאבהות ביולוגית (ר’ ס’ 10 להחלטה).
20. בית המשפט קמא קבע כי יתכן ולו היו עובדות הוריית הקטין מובהרות, אפשר שניתן היה להורות לב”כ היועמ”ש לשקול נקיטת הליך בר אימוץ. כן נקבע כי ממילא לא יתאפשר למערערים לעשות “שימוש” בבקשת האימוץ לצורך הסדרת מעמד (ר’ ס’ 11 להחלטה).
21. לבסוף החליט בית המשפט קמא למחוק את הבקשה, הואיל ומדובר בבקשה מוקדמת מבחינה משפטית ו/או עובדתית שאינה יכולה להתברר בעת הזו (ר’ ס’ 12 להחלטה).

 

• מסגרת נורמטיבית:

22. הליך האימוץ נחלק לשני שלבים: השלב הראשון, בקשה להכרזת ילד כבר אימוץ אשר תוגש באמצעות היועץ המשפטי לממשלה, ולה יצורף תסקיר עובד סוציאלי כי נתמלאו התנאים הדרושים להכרזה ומסמכים נלווים. הורה שלא הסכים לאימוץ יהא משיב לבקשה (ר’ תקנות 276, 277(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ”ד – 1984 (להלן: “התקסד”א“). בשלב השני, בקשה למתן צו אימוץ תוגש בידי המאמץ, ויצורפו לה תצהיר ותעודה מעובד סוציאלי כי ניתנה הסכמת הורי המאומץ ובית המשפט הכריז על הילד כבר אימוץ (ר’ תקנות 284-285 לתקסד”א) והיועץ המשפטי לממשלה יהא משיב בבקשה. בענייננו, המערערים לא צלחו את השלב הראשון.
23. ס’ 8 לחוק האימוץ קובע שלא ניתן לקדם הליך אימוץ ללא ניתוק הקשר ההורי בין הקטין לאב הביולוגי.
24. לעמדת המשיב, תכליתו הראשית והמרכזית של מוסד האימוץ היא לפתור את בעייתם של ילדים הזקוקים לבית, בין מחמת שאין להם הורים ובין מחמת נסיבות חריגות בהן ההורים אינם רוצים או מסוגלים לגדלם. עם זאת, ישנם מקרים בהם תכליות “חיצוניות” מעיבות על התפיסה המודרנית של מוסד האימוץ. כשברקע האימוץ ניצבת השאיפה להשיג תכליות חיצוניות, עולה חשש לניצול לרעה של מוסד האימוץ ולפריצה מעבר לגבולו.
25. בע”א 7156/96 פלוני נ’ היועץ המשפטי לממשלה פ”ד נא(1), 160 (1997) קבעה כב’ השופטת בייניש (כתוארה אז) כדלקמן: “האינטרס הציבורי מחייב שלא לאפשר חקיקה זו או ניצולה לרעה ביצירה פיקטיבית של יחסי אימוץ. יש שהמיסוד של יחסי הורים-ילד נועד לשמש כסות למערכת יחסים קרובה אך שונה מיחסי הורות, ודוגמאות לכך נמצאות למכביר… כל אלה הן דוגמאות שיש בהן כדי להצביע על חוסר תום לב ועל רצון לעקוף הוראות חוק מחייבות תוך ניצול מוסד האימוץ. ראוי, לקבוע אפוא, כי בכל מקרה שיש בו חשש כי הכוונה לקיום יחסי אימוץ נועדה לניצול לרעה של הטבות מיוחדות שנועדו מלכתחילה להגן על האינטרסים המתחייבים על פי הנורמות החברתיות מיחסי הורים-ילדים, תישלל האפשרות לקבוע יחס של אימוץ בין שני בגירים“.

 

• האם בקשת אימוץ שמטרתה הקניית מעמד בישראל למאומץ היא לגיטימית:

26. עמדת המשיב היא כי הקטין בענייננו אינו משוחרר לאימוץ בהתאם לס’ 8 לחוק האימוץ, ובמקרה דנן יש לבחון באופן זהיר את נסיבות האימוץ נשוא הערעור, על מנת להבטיח כי מדובר בבקשה כנה ליצירת יחסי הורות ולא בניצול לרעה של מוסד האימוץ לצורך השגת תכלית זרה למוסד האימוץ, קרי הסדרת מעמד הקטין בדרך עקיפה – המהווים עילה לדחיית הבקשה.
27. בית המשפט קמא קיבל את עמדת המשיב ביחס לס’ 8 לחוק האימוץ, וקבע כי הוראות הסעיף ברורות ואין ולא הייתה הכרזה של הקטין כבר אימוץ כלפי המערער, ולו היו עובדות נוספות מובהרות, ייתכן שניתן היה להורות לב”כ היועמ”ש לשקול נקיטת הליך בר אימוץ (ר’ ס’4-5, ס’ 11 להחלטה).
28. אין מחלוקת כי בהתאם לנהלי רשות האוכלוסין עד ליום 30.11.2018 אין למערערת ולקטין מעמד של אזרח במדינת ישראל, וכי המערערת נמצאת בשלב מתקדם של הליך הסדרת המעמד, שכן היא בעלת רישיון לישיבת ארעי (כללי) א/5. ככל שהקטין יאומץ ע”י המערער, יהא הוא זכאי למעמד אזרח באופן מידי.
29. אין לראות ב”נספח א'” שצורף לערעור מסמך המהווה צו אפוטרופסות בלעדית על הקטין, אלא במסמך המתייחס לסוגיית הכלכלה בלבד, אשר שימש אך לצורך צירוף הקטין כנלווה להליך המדורג של המערערת.
30. אם וכאשר תשלים המערערת את הליך הסדרת המעמד ויוקנה לה מעמד אזרחות, המשיב ידרוש מהמערערת להציג צו אפוטרופסות בלעדית מבית משפט לצורך מתן אזרחות לקטין. ויובהר, ככל שלא יוצא הצו הנ”ל הקטין לא יוכל להתאזרח עם אמו.
31. לפיכך, ישנה מניעה משפטית בשלב זה לבחון את בקשת האימוץ, עד שתוסדר סוגיית המעמד של המערערת והקטין.
32. בבג”צ 7050/06 אולגה סושניקוב ואח’ נ’ שר הפנים תק – על 97(3) 591 נדונה החלטת משרד הפנים שלא להכיר בפסק אימוץ זר, שמטרתו הענקת מעמד לפי חוק השבות למאומצת. בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה וקבע : “ … נחה דעתנו כי לא נפל פגם בעמדת המשיבים. אימוץ האחות בא לצרכי חוק השבות בלבד, ומבחינה זו הוא “פיקטיבי” גם אם לא הייתה לעותרת כוונה להטעות …”.
33. מכאן אמור: לעמדת בית המשפט העליון, אימוץ שמטרתו השגת מעמד בישראל – הוא אינו לגיטימי ואין להכיר בו לצורך הענקת מעמד.
34. לו רצה המחוקק להעניק מעמד במקרים בהם שוררים יחסי הורות דה פקטו או הורות פסיכולוגית, היה קובע בפירוש הענקת מעמד במקרים כגון אלה. משלא קבע זאת המחוקק, אין ליתן יד לעקיפת כוונת המחוקק ויש לדחות הערעור על הסף.
35. נוכח כל האמור לעיל ישוב המשיב ויטען כי צדק בית משפט קמא בקובעו כי הבקשה לצו אימוץ בנסיבות שלפנינו הינה מוקדמת. עמדת המשיב היא כי הבקשה נועדה להשיג מטרה זרה לחוק האימוץ ולמלט את המערערת והקטין מהחובה לעמוד בתנאים הנדרשים לצורך קבלת אשרת שהייה בישראל או קבלת אזרחות ישראלית על פי הוראות החוק הרלוונטיות שבחוק האזרחות תשי”ב – 1952 או בחוק הכניסה לישראל תשי”ב – 1952.

 

• עמדת המשיב

36. ראשית, המערערים מיקדו את הערעור בבחינת סעיף 13(א)(1) לחוק האימוץ, הקובע כי בהעדר “אפשרות סבירה לזהות את ההורה, למצאו או לברר דעתו” ניתן להכריז על ילד כבר אימוץ.
37. המשיב יטען כי המדובר בטענה חדשה, שלא נטענה במסגרת הבקשה והתגובה שהוגשה מטעמם בערכאה דלמטה.
38. זאת ועוד. המערערים נמנעו מלצטט את הסעיף במלואו. הסעיף מתנה הכרזה על ילד כבר אימוץ בפעולות נוספות: בדיקה במרשם האוכלוסין; בדיקת מידע המצוי בידי רשויות הרווחה; בדיקת קיומן של פניות אל רשויות הרווחה מצד אדם הטוען כי הוא הורה הילד או קרוב משפחה של הילד, כדלקמן:

“13(א)(1)   אין אפשרות סבירה לזהות את ההורה, למצאו או לברר דעתו; לעניין פסקה זו, חזקה שאין אפשרות סבירה כאמור אם ננקטו הפעולות המפורטות להלן, ובלבד שלא ייעשה שימוש בפרטים שמסר הורה לפי סעיף 8ג(ב):

(א)   בדיקה במרשם האוכלוסין;

(ב)   בדיקת מידע המצוי בידי רשויות הרווחה;

(ג)    בדיקת קיומן של פניות אל רשויות הרווחה מצד אדם הטוען כי הוא הורה הילד או קרוב משפחה של הילד;”

39. שנית, כדי לדון באפשרות ליתן צו אימוץ מכוח הדין, קרי, להכריז על הקטין בר אימוץ, יש להסדיר תחילה את סוגיית המעמד של המערערת והקטין. פרט לטענה לקונית בעלמא של המערערים לפיה “אימוץ הקטין לא יקצר כל תהליך עבור אמו“, לא נטען דבר על ידם.
40. בערעור הועלתה טענה חדשה בדבר “נסיבות ההורייה” אשר אינה נתמכת באסמכתאות. התיאור העובדתי החדש הועלה ע”י המערערת במפתיע ורק לאחר מתן פסק הדין של בית המשפט קמא, על כך יש לתמוה.
41. בכל הנוגע לטענות בדבר טובת הקטין (ר’ סעיפים 9-13 לערעור), יובהר כי _____________________
42. כן כאמור לעיל, ביחס לצו האפוטרופסות הנטען, המערערים טענו מחד כי באמתחתם צו אפוטרופסות בלעדית ומאידך כותרת המסמך מצביעה על כך שמדובר אך באישור בעדות בכתב אודות אחריות לכלכלה ולטיפול במשפחה. כך שלא ברור כלל מה מעמדו הראייתי של המסמך בדבר אפוטרופסות.
43. כן יוזכר, כי בתעודת לידת החי של הקטין מיום 06.03.2011 לא צוין שם האב הביולוגי, הגם שהמערער טען כי סבר שהוא האב הביולוגי עד שבוצעה בדיקת רקמות.
44. הואיל והמערערים הציגו עובדות חדשות המשליכות לכאורה על בחינת השאלה האם הקטין הוא בר אימוץ ואם לאו, וככל שתוסדר סוגיית המעמד, המשיב לא יתנגד לבחינה מחדש של הבקשה. יובהר כי החלטה קונקרטית תינתן אך לאחר בחינת הסתירות הרבות הקיימות בגרסאות המערערים, ואין המדובר בהסכמה לבקשה.
45. ויודגש שוב כי ככל שתשלים המערערת את הליך הסדרת המעמד ויוקנה לה מעמד אזרחות, המשיב ידרוש מהמערערת להציג צו אפוטרופסות בלעדית או לחילופין הסכמת אב מבית משפט של מדינת הנתינות של האם והקטין, לצורך מתן אזרחות לקטין. ויובהר, ככל שלא יוצא הצו הנ”ל הקטין לא יוכל להתאזרח עם אמו.

 

 

 

אזרחות מכוח אימוץ (תיקון מס’ 6)  תשנ”ו-1996 (תיקון מס’ 7)  תשנ”ח-1998

4ב.       קטין יהיה אזרח ישראל מכוח אימוץ מיום אימוצו, אם התקיים בו אחד מאלה:

(1)         הוא אומץ לפי חוק אימוץ ילדים, תשמ"א-1981, כשאביו או אמו המאמצים היו אזרחים ישראלים;

(2)          הוא אומץ מחוץ לישראל כשאביו או אמו המאמצים היו אזרחים ישראלים לפי פסקאות (א) עד (ה) בסעיף 4(א)(2), ובלבד שהמאמצים לא היו תושבי ישראל ביום האימוץ וניתנה הסכמת שני ההורים המאמצים.

 

 

PDF

[pdf-embedder url="https://meudenet.com/wp-content/uploads/2026/01/%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%92%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%A2%D7%9E%D7%A9-%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A5-%D7%99%D7%9C%D7%93-%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95-%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%A1%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%A2%D7%99-%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%92%D7%9C-%D7%90%D7%9E%D7%A5-61624-02-18.pdf" title="התנגדות יועמש לאימוץ ילד מוסלמי ממרוקו אור סליקה עי דניאל אברג'ל אמץ 61624-02-18"]

 

 

 

להלן שרשור מיילים בפרקליטות

 

מייל 1 תום יסינובסקי

From: Tom Yassinovsky [mailto:TomY@justice.gov.il]
Sent: Wednesday, November 15, 2017 9:30 AM
To: תהילה שחן; michalpe@molas.gov.il
Cc: Ziv Eldan harari; Orit Kratz
Subject: דחוף – אמ”ץ 9998-06-17 דניאל אברג’ל – תגובת היועמ”ש טיוטה

היי תהילה ומיכל,

תהילה בהמשך לשיחתנו בטלפון הבוקר אבקש להעביר אלינו עוד היום מפאת קוצר הזמנים (דדליין יום ראשון 19.11.17) את הפרטים המסומנים בצהוב בטיוטה שהוכנה ע”י זיו היקרה, והועברה אליכם עוד ב9.11.17.

אודה לתשובות לשאלות ששאלה זיו במייל הקודם, לנוחיותך:

1. פרטי מרשם של המבקש – דת, מצב אישי וכו’.
2. אם הקטין – דת, מועד כניסה לישראל
3. פרטי הקטין – ת”ל, דת, וכו’.

כמו כן טרם קיבלנו תשובה לשאלה מדוע הקטין אינו יכול להצטרך לאימו בהליך המדורג? האם רק בגלל מועד המצאת המסמך ע”י הקונסוליה בפריז?

שאלה נוספת – האם הקטין נולד בישראל בשנת 2011 ושוהה כאן מאז?

אודה להשלמת הפרטים, התייחסותכן והערותיכן בהקדם האפשרי.

כאמור, עלינו להגיש את התגובה עד יום ראשון 19.11.17 ומחר (16.11.17) אני לא נמצאת במשרד.

תודה רבה ויום טוב!

בברכה,

תם יסינובסקי – לביא, עו”ד | פרקליטות מחוז דרום (אזרחי)

טלפון: 073-3801281   פקס: 02-6467058

דוא”ל: Tomy@justice.gov.il

מייל 2 תהילה שחן

From: תהילה שחן
Sent: Thursday, November 16, 2017 10:28 AM
To: ‘Tom Yassinovsky’; michalpe@molas.gov.il
Cc: Ziv Eldan harari; Orit Kratz
Subject: RE: דחוף – אמ”ץ 9998-06-17 דניאל אברג’ל – תגובת היועמ”ש טיוטה

שלום תם,

מה שלומך?

בהמשך לשיחתנו, נא ראי השלמות עובדתיות בגוף התגובה.

בהמשך היום אצרף את המסמכים הבאים:

מסמך מאומת ע”י נציגותנו בצרפת.

תעודת לידת חי מבי”ח בריזילי.

בברכה,

תהילה

תהילה שחן, עו”ד יועמ”ש דרום רשות האוכלוסין וההגירה משרד: 08-6263829

 

 

מייל 3 תהילה שחן

From: תהילה שחן [mailto:TehilaSh@piba.gov.il]
Sent: Thursday, November 16, 2017 11:03 AM
To: Tom Yassinovsky; ‘michalpe@molas.gov.il’
Cc: Ziv Eldan harari; Orit Kratz
Subject: RE: דחוף – אמ”ץ 9998-06-17 דניאל אברג’ל – תגובת היועמ”ש טיוטה

שלום תם,

רצ”ב:

הודעת לידת חי ( סרוקה בבהירות ביקשתי סריקה קריאה יותר).

אישור בעדות בכתב אודות אחריות לכלכלה ולטיפול במשפחה.

שימי לב בכותרת המסמך רשמתי בטעות שנת לידה של הקטין 2001 צריך להיות 2011

שבסעיף 1 יש לתקן את מס’ הזהות של דניאל לפי מס’ הזהות שציינתי בכותרת המסמך.

שימי לב שקטין שאינו בגיר במועד התאזרחות אמו זכאי לעמוד רק בדרישת סף של שנתיים ברישיון א/5 לכן שיניתי את שנת סיום הליך הקטין לשנת 2019.

נא העבירי אלי העתק הנוסח הסופי שיוגש.

בברכה,

תהילה

תהילה שחן, עו”ד יועמ”ש דרום רשות האוכלוסין וההגירה משרד: 08-6263829

 

 

מייל 4 תם יסינובסקי

From: Tom Yassinovsky [mailto:TomY@justice.gov.il]
Sent: Friday, November 17, 2017 2:55 PM
To: תהילה שחן; ‘michalpe@molas.gov.il’
Cc: Ziv Eldan harari; Orit Kratz
Subject: RE: דחוף – אמ”ץ 9998-06-17 דניאל אברג’ל – תגובת היועמ”ש טיוטה

היי כולן,

מפאת קוצר הזמנים מצרפת עתה טיוטה שעלינו להגיש ביום ראשון 19.11.17 – לאישורכן.

**הטיוטה מבוססת על המסמך שזיו היקרה הכינה, וכן על ההערות המועילות של תהילה ומיכל.

** אתמול הייתי בהשתלמות ואיכות הנספחים במחשב לא גבוהה, כך שאצליח להתעמק בהם רק בראשון בבוקר אחרי שאדפיס אותם, כך שייתכן ויתווספו לי שאלות נוספות)

תהילה ומיכל – זהו תיק האימוץ הראשון שאני מטפלת בו.

1. אבקש שתשיבו על השאלות ששתולות בקובץ.
2. מבחינת ההליך הדיוני – האם בהמשך עשוי להתבקש תסקיר שעשוי להשליך ולשנות את תגובתנו?

תודה!

בברכה,

תם יסינובסקי – לביא, עו”ד | פרקליטות מחוז דרום (אזרחי)

טלפון: 073-3801281   פקס: 02-6467058

דוא”ל: Tomy@justice.gov.il

מייל 5 תם יסינובסקי

 

From: Tom Yassinovsky [mailto:TomY@justice.gov.il]
Sent: Sunday, November 19, 2017 11:24 AM
To: תהילה שחן; FW-michalpe
Cc: Ziv Eldan harari; Orit Kratz; Yaara Kleinberger
Subject: RE: דחוף – אמ”ץ 9998-06-17 דניאל אברג’ל – תגובת היועמ”ש טיוטה

היי כולן,

הפעם הכתובת הנכונה של מיכל + מצ”ב הטיוטה עם הערותיה של תהילה – להערות נוספות.

1. מצרפת את הערותיה של מיכל לעניין ס’ 5 לחוק האימוץ, שאינן מתיישבות עם ההסבר של תהילה ביום חמישי.

2. מיכל – אשמח אם תסבירי על מה התבססת שאב יהודי יכול לאמץ בן חסר דת (פסיקה, סעיף חוק וכו’…).

הערות מיכל פרקל אסרף ממשרד הרווחה:

סעיף 17 לבקשה אינו נכון.

סעיף 5 לחוק האימוץ קובע כי “אין מאמץ אלא בן דתו של המאומץ”.

הסעיף קובע כי המאמץ חייב להיות בן אותה דת של המאומץ אבל משעה שהקטין “חסר דת”, אין לו דת, ולכן הוא עובר את המשוכה הניצבת בסעיף 5 לחוק.

אילו המצבים בהם ניתן לאמץ כאשר שני הצדדים או מי מהם יהודיים:

מאמץ יהודי – מאומץ יהודי.

מאמץ יהודי – מאומץ חסר דת.

מאמץ חסר דת – מאומץ יהודי.

תשלחי לי בבקשה קובץ מתוקן ß אתקן את הקובץ אחרי שאבין בדיוק למה.

3. מיכל אבקש את החלטת ביהמ”ש הקובעת כי מועד ההגשה הוא היום וכן אם יש מסמכים רלוונטיים בתיק – כיוון שאני לא מורשה לצפות בתיק במערכת נט המשפט.

4. תהילה – בהמשך לשיחתנו בטלפון, אבקש את תשובתך בנוגע לעותק סרוק כהה יותר של תעודת לידת החי מביה”ח ברזילי.

5. לנוחיותכן, מכיוון שקשה לקרוא בקובץ את התשובה של תהילה לשאלה של אורית מהמייל אתמול בלילה – מצ”ב

 

על פי מה שאני יודעת, אנחנו מסכימים לדון בבקשה לאימוץ בחלוף מחצית הליך מדורג של האם.

אני מבינה שהבן כאן לא התחיל את ההליך עם האם כי חשבו שהוא הבן של האב המבקש לאמץ ומגיע לו מעמד מכח חוק השבות. האם נעשתה בדיקת רקמות שהראתה שהוא לא אביו ?

כך או כך, אני לא מבינה מדוע לא להתייחס אליו כאילו התחיל את ההליך עם האם. הוא הרי נמצא איתה מתחילת ההליך…

 

בברכה,

תם יסינובסקי – לביא, עו”ד | פרקליטות מחוז דרום (אזרחי)

טלפון: 073-3801281   פקס: 02-6467058

דוא”ל: Tomy@justice.gov.il

מייל 6 תהילה שחן

From: תהילה שחן [mailto:TehilaSh@piba.gov.il]
Sent: Sunday, November 19, 2017 11:39 AM
To: Tom Yassinovsky; FW-michalpe
Cc: Ziv Eldan harari; Orit Kratz; Yaara Kleinberger; Shai Cohen
Subject: RE: דחוף – אמ”ץ 9998-06-17 דניאל אברג’ל – תגובת היועמ”ש טיוטה

מיכל שלום,

אודה להפניה למקורות הדין לפיהם ‘חסר דת’ עונה לדרישת ‘אותה הדת’.

שלום תם,

ביחס למקרה שלנו, רוב הסיכויים שהאם מוסלמית והסתירה את דתה תחת הכותרת ‘חסרת דת’. לשיקולכן המשקל שיש לתת לכך. מזכירה שוב שלפי חוק מרשם אוכלוסין, המרשם הוא ראיה לכאורה.

מאחר ומדובר בראיה לכאורה אינני יודעת מה נדרש להוכחה לצורך אישור האימוץ בנוגע לדתה של האם או לדתו של הקטין.

למיטב זכרוני, בהליכים אחרים שנוהלו ע”י הפרקליטה שני כץ שצרפתי בהעתק הועלתה טענת ה’ראיה לכאורה’, בתגובת היועמ”ש.

אני סבורה שרב הנסתר על הגלוי במקרה שלנו ונכון יהיה לבחון היטב במקום למהר ולהסיר התנגדות לאימוץ.

בנוסף ביקשתי כי תועבר הודעת לידת חי קריאה. ההודעה הועברה לגנזך נעשתה פניה להזמנת ההודעה מהגנזך. בד”כ מדובר בכמה ימי עבודה עד לקבלת המבוקש.

בברכה,

תהילה

תהילה שחן, עו”ד יועמ”ש דרום רשות האוכלוסין וההגירה משרד: 08-6263829

 

מייל 7 תם יסינובסקי

From: Tom Yassinovsky
Sent: Sunday, November 19, 2017 2:53 PM
To: תהילה שחן; FW-michalpe
Cc: Ziv Eldan harari; Orit Kratz; Yaara Kleinberger
Subject: RE: דחוף – אמ”ץ 9998-06-17 דניאל אברג’ל – תגובת היועמ”ש טיוטה

היי כולן,

מכיוון שאנו ממתינים עוד לתשובות שלכן הגשתי בקשת ארכה בתיק.

ממתינה להשלמת התייחסותכן

מיכל – עניין ס’ 5 בראי החוק והפסיקה

תהילה – ממתינה לעותק תעודת לידת חי קריא מביה”ח ברזילי.

כמו כן, ציינת בתגובה שלך על גבי הטיוטה כי “כשאנו מסתכלים על סד הזמנים, הרי שהאם מסיימת הליך לפני הבן. נסיבות אלו, הרי שלא נתנגד לאימוץ לאחר סיום ההליך של האם, אף שיש מקום לעמוד על אימוץ לאחר סיום הליך הבן כך שהאימוץ לא יהיה למטרת מעמד עבור הבן. מאחר והבן קטין ויהיה קטין במועד סיום ההליך אני סבורה שנוכל, במקרה זה, שלא להתנגד לאימוץ לאחר סיום ההליך של הבן”.

תהילה לא ברור לי החלק האחרון. אשמח שתסבירי איך מתיישבים עם החלק המודגש.

מכל מקום, תאשרי שאפשר להכניס לתגובה את הנקודה הבאה:

ככל שהאם תשלים את ההליך המדורג, המשיב לא יתנגד לאחר מכן לבחון מחדש את אימוץ הקטין

– או –

ככל שהאם תשלים את ההליך המדורג, בנסיבות העניין, המשיב יסיר את התנגדותו לעניין אימוץ הקטין ע”י המבקש.

בברכה,

תם יסינובסקי – לביא, עו”ד | פרקליטות מחוז דרום (אזרחי)

טלפון: 073-3801281   פקס: 02-6467058

דוא”ל: Tomy@justice.gov.il

מייל 8 תם יסינובסקי

From: Tom Yassinovsky [mailto:TomY@justice.gov.il]
Sent: Thursday, December 07, 2017 2:35 PM
To: Orit Kratz; תהילה שחן; FW-michalpe
Cc: Ziv Eldan harari; Yaara Kleinberger
Subject: RE: דחוף – אמ”ץ 9998-06-17 דניאל אברג’ל – תגובת היועמ”ש טיוטה

היי כולן,

לאחר תשובותיהן של מיכל ותהילה לשאלות של אורית ושלי, וכן לאחר הערותיהן – מצ”ב גרסה עדכנית עם השינויים מוטמעים והנספחים סרוקים.

אודה לאישורכן בהקדם.

** מציינת שהורדתי את החלק שנגע לס’ 5 לחוק אימוץ ילדים (“אין מאמץ אלא בן דתו של המאומץ.”), כיוון שמיכל שלחה עמדת יועץ מ2005 לפיה הסעיף לא חל מקום בו הילד שמועמד לאימוץ הוא חסר דת – מצ”ב.

תהילה, מספר שאלות:

1. האם יש תשובה לגבי נספח 1 – מסמך הכלכלה, אשר אפשר את צירוף הקטין להליך המדורג של האם, כי הוא מהווה אסמכתא מספקת לסיום ההליך?עדיין לא השיבו לי בנושא. יתכן ומחר אקבל תשובה. בכל מקרה, הדבר לא מהותי לשלב הזה בו הקטין מחזיק ברישיון ארעי לצורך היותו קטין נלווה להליך שטרם הסתיים.
2. אבקש לצרף את נוהל 5.2.2017 ס’ ג.7.1 שהפנית אליו בתשובותייך. רצ”ב.
3. אבקש לשלוח אלינו תעודת לידת חי בעותק כהה יותר – לפני שלושה שבועות פנית לביה”ח ברזילי בניסיון להשיגה (ראי נספחים מצורפים – ואיכות המסמך נמוכה מאוד, ולדעתי אינה ראויה להגשה בביהמ”ש. אולי יכולים אצלכם במשרד לצלם את התעודה בעותקים כהים, אצלי אין מה להכהות…). המסמך נסרק למערכת אין לנו עותק אחר ולא ניתן להכהות את המסמך הקיים.

בברכה,

תם יסינובסקי – לביא, עו”ד | פרקליטות מחוז דרום (אזרחי)

טלפון: 073-3801281   פקס: 02-6467058

דוא”ל: Tomy@justice.gov.il

מייל 9 

From: Tom Yassinovsky [mailto:TomY@justice.gov.il]
Sent: Sunday, February 04, 2018 8:56 AM
To: תהילה שחן; FW-michalpe
Cc: Orit Kratz
Subject: RE: דחוף – אמ”ץ 9998-06-17 דניאל אברג’ל – תגובת היועמ”ש טיוטה CRM:0284165

היי מיכל ותהילה,

מצ”ב החלטת השופטת קודלר עיאש לפיה יש למחוק את בקשת האימוץ על הסף.

השופטת ציינה כי אימוץ קטין יכול להתברר כשמנותק הקשר ההורי בינו לבין הוריו או מי מהם, אין ולא הייתה הכרזה של הקטין בר אימוץ כלפי אביו הביולוגי. לא ברור היכן האב הביולוגי והאם מודע בכלל למתרחש בחיי הקטין.

השופטת קבעה כי המצב הנ”ל מונע שקילה או בירור של הליך מתן צו אימוץ ביחס לקטין ע”י המבקש או כל אדם אחר.

כמו כן, השופטת התייחסה לכך שתגובת המבקש לתגובה של ב”כ היועמ”ש אינה מתייחסת למצב המשפטי וסקרה ארוכות כיצד המבקש לא פירט אודות העובדות וכיצד התרחש הגילוי כי הקטין אינו הבן הביולוגי של המבקש.

ככל שהיו מובהרות עובדות שונות היה ניתן להורות לב”כ היועמ”ש לשקול נקיטת הליך בר אימוץ, ומבחינה משפטית ועובדתית הבקשה לא יכולה להתברר נכון למועד זה.

תודה לכן על העזרה בהכנת התגובה,

שבוע טוב!

בברכה,

תם יסינובסקי – לביא, עו”ד | פרקליטות מחוז דרום (אזרחי)

טלפון: 073-3801281   פקס: 02-6467058

דוא”ל: Tomy@justice.gov.il

מייל 10 תם יסינובסקי

From: Tom Yassinovsky [mailto:TomY@justice.gov.il]
Sent: Thursday, March 01, 2018 11:35 AM
To: תהילה שחן; FW-michalpe
Cc: Orit Kratz
Subject: RE: פסק דין- מחיקה – אמ”ץ 9998-06-17 דניאל אברג’ל – תגובת היועמ”ש טיוטה CRM:0284165

היי תהילה ומיכל, מה שלומכן?

הועברה אלי ברגעים אלו הודעת ערעור בעניינו של דניאל אברג’ל – מצ”ב.

הערעור קבוע לדיון ביום 14.03.2018, כלומר, אפילו לפני מועד הגשת עיקרי הטיעון בערעור כקבוע בתקנות(!)

משמע – אני חייבת את התייחסותכן בהקדם, כדי שאספיק תוך יומיים להכין תגובה ראויה שתעבור את אישורכן (ומציינת שבאותם יומיים אני גם בחקירות נגדיות בצו מניעה…), ובחמישי / ראשון נוכל להגיש את עיקרי הטיעון.

1. בהודעת הערעור נשמעת גרסה ראשונה של אם הקטין, נתינת מרוקו, לפיה נכפו עליה יחסים מיניים עם גבר זר ע”י אביה, עמו ניתק הקשר ולא חודש עד היום. היחסים היו חד פעמיים, היא מעולם לא פגשה את הגבר בעבר ואפילו אינה יודעת את שמו. אותו גבר הסתכסך עם אביה באותו יום ומאז אבדו עקבותיו. ולכן בנסיבות היריון שכאלה אין אפשרות סבירה לאתר את ההורה הביולוגי (ר’ סעיפים 3-4 להודעת הערעור).

הואיל ומדובר בגרסה עובדתית חדשה, שלמיטב ידיעתי, לא הייתה בזמנו לפנינו – אני מבקשת את התייחסותכן הספציפית, והאם זה משפיע על עמדתנו.

2. עוד נטען בהודעת הערעור כי לאם הקטין אין כל מידע על האב הביולוגי, היא עזבה את מרוקו ב2011 ואין לה קשר למשפחה. ולכן בתאריך “עלום” היא טסה למרוקו יחד עם הקטין כדי לנסות להתחקות אחר אבי בנה, ושהתה שם למעלה מחודש. במסגרת השהייה היא קיבלה אפוטרופוסות בלעדית מטעם בית המשפט – ראו נספח א’, זה בעצם המסמך שצורף על ידנו בתגובה, וגם אנחנו ציינו כי ביום 25.07.2011 הותנה צירוף הקטין להליך המדורג של אמו בהסכמת אבי הקטין או צו אפוטרופסות בלעדית, ובהקשר זה הוצג המסמך.

לא ברור לי מה מעמדו של המסמך, האם אכן מדובר בצו אפוטרופסות בלעדי? למיטב זכרוני, בזמנו תהילה הסבירה לי שמדובר ב”אישור בעדות בכתב אודות אחריות לכלכלה ולטיפול במשפחה” וזה לא אותו הדבר.

3. בהודעת הערעור נטען כי בשונה מעמדת היועמ”ש שהוגשה, אימוץ הקטין לא יקצר כל תהליך לקבלת מעמד עבור האם, וגם הקטין וגם האם עתידים לקבל מעמד של קבע בקרוב.

תהילה – אשמח אם תוודאי שוב לגבי הזמנים בהליך המדורג, אני רוצה שנגיש עיקרי טיעון אחרי תגובה מעודכנת, ולבדוק שבמקרה לא השתנה משהו בין הזמן שהוגשה התגובה לבקשת האימוץ לבין הגשת עיקרי הטיעון.

אז הזמן קצר – אודה להתייחסותכן עד יום שני הקרוב, 05.03.2018.

לבינתיים פורים שמח!

בברכה,

תם יסינובסקי – לביא, עו”ד | פרקליטות מחוז דרום (אזרחי)

טלפון: 073-3801281   פקס: 02-6467058

דוא”ל: Tomy@justice.gov.il

מייל 11 תהילה שחן

From: תהילה שחן [mailto:TehilaSh@piba.gov.il]
Sent: Thursday, March 01, 2018 12:42 PM
To: Tom Yassinovsky; FW-michalpe
Cc: Orit Kratz
Subject: ערעור- עמ”א 61624-02-18-(אמ”ץ 9998-06-17)- דניאל אברגיל, מ”ז: 068793553
Importance: High

שלום תם,

1. . בריאיון שנערך לאם בתאריך 31.5.11 התברר כי בתקופה שבין הגשת הבקשה לאשרת כניסה לבין אישור הבקשה נישאה האם למוסלמי במרוקו והרתה לו והוא אביו של הילוד. אני סבורה שאביה של האם יודע עם מי חיתן את ביתו.

פסק הדין מפורט ומנומק ואין לנו מה להוסיף בעניין.

אגב, ב”כ טענה שבקרוב מתעתדים לחגוג לילד בר מצווה. הילד אינו יהודי ונולד בשנת 2011, כלומר, כבן 7. לכן,  לא ברור פשר אמירה זו למעט ניסיון  נוסף לייצר מצג שווא.

2. נכון.
3. ככל שהאם  תשלים את ההליך, היא תוכל להתאזרח ששכן היא בת זוג של אזרח. ככל שעבור הקטין לא יוצג צו אפוטרופסות הוא לא יסיים את ההליך במעמד קבוע. בשלב זה, האם לא השלימה את ההליך ולכן טענה זו היא הנחה שלא ניתן להתבסס עליה.

האם שהתה מחוץ לישראל בין התאריכים 9.8.16-21.9.16.

האם מחזיקה ברישיון א/5 מתאריך 27.10.14 ועד לתאריך 30.11.18, כלומר עתידה לסיים את ההליך בסוף חודש נובמבר השנה.

הילד מחזיק ברישיון א/5 רק מתאריך 30.11.17 ועד לתאריך 30.11.18. יהיה עליו להשלים 3 שנים נוספות עד אשר תיבחן האפשרות לאזרחו. אפשרות זו תותנה בהסכמת אביו, אלא אם כן יהיה בידי האם להציג אפוטרופסות בלעדית.

נציין כי בין האם למבקש האימוץ הפרש גילאים של 30 שנה. לאחר סיום ההליך לקבלת מעמד של הילד לא נתנגד לאימוץ אך נדמה שיהיה מקום לבחון את הקשר הורה ילד לצורך קבלת החלטה בנוגע לאימוץ.

פורים שמח,

תהילה

תהילה שחן, עו”ד יועמ”ש דרום רשות האוכלוסין וההגירה משרד: 08-6263829

 

 

מייל 12 מיכל פרנקל אסרף מהרווחה

 

From: מיכל פרקל אסרף [mailto:MichalPe@molsa.gov.il]
Sent: Monday, March 05, 2018 9:32 AM
To: Tom Yassinovsky
Cc: תהילה שחן
Subject: RE: ערעור- עמ”א 61624-02-18-(אמ”ץ 9998-06-17)- דניאל אברגיל, מ”ז: 068793553

היי לכולם,

רצ”ב עמדת משרדינו.

1. בניגוד לבקשה המקורית שהוגשה לבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, עתה עולה מנתוני הערעור פרטים עובדתיים חדשים שלא עלו בבקשה המקורית. כך, בבקשה המקורית ציינה האם כי היא אינה יודעת את זהותו של האב הביולוגי בעוד שעתה מוסרת האם כי אביה הביולוגי כפה עליה קיום יחסים עם גבר זר ממנו נולד הקטין. בשים לב למידע שהתקבל ממשרד הפנים אודות המידע שמסרה האם בראיון שנערך לה ביום 31.05.2011, נראה כי אף הגרסה החדשה שהציגה האם בעייתי וספק אם עולה בקנה אחד עם המציאות לאשורה. כמו כן, אין להתעלם מגרסותיו הסותרות של מר דניאל אברג’ל, ת.ז. 068793553 (להלן: “המערער”) אשר תחילה הציג את עצמו כאבי הקטין וכי לאחר מכן שינה את גרסתו.
2. יחד עם זאת, ככל שעניין המעמד יוסר באופן מוחלט, אין מצדנו התנגדות כי ההליך יוחזר לבית המשפט לענייני משפחה וכי משרדינו יבחן מחדש את הבקשה בשים לב לנתונים החדשים שמסרה האם ובשים לב לסתירות הקיימות בין גרסותיהם השונות של המערערים.
3. מהערעור עולה כי האם טסה למרוקו בתאריך “עלום” ביחד עם הקטין על מנת לנסות להתחקות אחר האב. אלא שהאם בחרה שלא למסור את תאריך נסיעתה למרוקו וכן לא הציגה את הפעולות שעשתה על מנת להתחקות אחר האב. כמו כן, מעמדת משרד הפנים וגם לעמדתנו לא ברור מה מעמדו המשפטי של המסמך ומה הוא בא להסדיר.
4. במצב דברים זה, אך אם תוסר שאלת המעמד אין מצדנו התנגדות כי ההליך יוחזר לבית המשפט לענייני משפחה וכי הבקשה תבחן מחדש.

מיכל פרקל אסרף עוזר ראשי (ייעוץ משפטי) הלשכה המשפטית משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

טל. 02-6752338
www.molsa.gov.il | MichalPe@molsa.gov.il

חוסן חברתי לישראל

 

 

מייל 13 תם יסינובסקי

From: Tom Yassinovsky [mailto:TomY@justice.gov.il]
Sent: Monday, March 05, 2018 5:17 PM
To: תהילה שחן; מיכל פרקל אסרף
Cc: Orit Kratz
Subject: RE: ערעור- עמ”א 61624-02-18-(אמ”ץ 9998-06-17)- דניאל אברגיל, מ”ז: 068793553

היי מיכל ותהילה,

בהמשך לעמדות ששלחתן אלי, מספר שאלות כדי להבין לאן פנינו מועדות –

1. מעמדו של “אישור בעדות בכתב אודות אחריות לכלכלה ולטיפול במשפחה” הוא בשום פנים ואופן לא שקול לצו אפוטרופסות בלעדית.

ביחס לסעיף 8 לערעור – תאשרו לי בבקשה שבשום שלב לא הוצג ע”י המערערת צו אפוטרופסות בלעדית על הקטין. נכון.

2. תהילה – בס’ 14 לערעור נטען כי אימוץ הקטין לא יקצר כל תהליך עבור אימו ואין כל אמת בטענות היועמ”ש בהקשר זה. והאם והקטין עתידים לקבל מעמד קבע בקרוב.

העמדה שלנו מהתגובה עומדת על כנה, נכון? כן.

לנוחיותך – מצ”ב עמדתנו בעניין זה כפי שהוגשה לביהמ”ש:

“בנסיבות שפורטו, קשה להשתחרר מהרושם שבקשת האימוץ באה במטרה לעקוף את הסדרת מעמדו של הקטין בהליך המדורג ולהקדימו, וכן ליצור תלות בין מעמדה של האם לבין מעמדו של הקטין. זאת, בעוד שעל פי כללי הדין ילד אינו מקנה מעמד להורהו, אלא על פי הדין ההורה הוא שמקנה מעמד לילדו.

ככל שבקשת אימוץ, אשר אינה מיועדת לבסס יחסי הורות, באה במטרה לקבל מעמד – דינה להידחות. לו בית המשפט הנכבד יסייע למהלך בו יתקבל מעמד באמצעות יצירה פיקטיבית של יחסי אימוץ – יוצפו בתי המשפט לענייני משפחה בבקשות אימוץ רבות, שמטרתן לעקוף את חוק האזרחות ואת נהלי משרד הפנים ולקבל מעמד בישראל בדרך לא דרך. מסלול העוקף את הסדרת המעמד, מנוגד לתקנת הציבור ומעלה פגיעה באינטרס הציבורי.

יובהר כי דחיית הבקשה כאן, לא תסגור בפני אם הקטין והקטין את הדלת לקבל מעמד בישראל. השניים יכולים להמשיך לפעול להשגת מעמד מכוח נישואי האם לאזרח ישראלי, והרי שניהם נמצאים עתה בהליך מדורג, ובו תאריך סיום בעתיד הלא רחוק, כמצוין בסעיפים 2 ו-4 בתגובה דנן.

בעניין זה נוסיף ונסביר כי הליך קבלת המעמד בישראל מכוח בן הזוג הישראלי הוא הליך ממושך, שאחת ממטרותיו היא למנוע הקניית מעמד פיקטיבי לנתינים זרים. מהות הקשר בין המבקש לבת זוגו נלמדת לאורך תקופה ממושכת, ולכן נדרשת תקופת זמן זו לבחינת כנות הקשר הזוגי. למשל, לא מן הנמנע כי מטבע הדברים, לעיתים נפרדים בני הזוג ומתנתק הקשר הזוגי במהלך תקופת ההליך המדורג. ניתוק הקשר מבטל את זכאותו של הנתין הזר לקבלת מעמד בישראל.

לסיום פרק זה נציין כי שימוש בהליך אימוץ על מנת לעקוף את הוראות חוק האזרחות, הינו שימוש לרעה בהליכי משפט ואין לתת יד לדבר, ועל כן בקשת האימוץ דנן היא מוקדמת.”

3. לפי עמדת הרווחה, ככל שתוסר המניעות בעניין המעמד, ניתן יהיה לבחון את הבקשה מחדש.

לפי עמדת משרד הפנים, האם מסיימת את הליך המעמד ב30.11.18. לא ברור לנו העניין עם הקטין.

המניעות לדון בבקשה להכריז על הקטין כבר אימוץ תתאפשר רק ב30.11.18 עם הסדרת מעמד האם, או שמא רק בחלוף 3 שנים משיחלוף די זמן לבחון את האפשרות לאזרח אותו, קרי, 30.11.2021? מבררת מול המטה אעדכן עד מחר.

בעמדת היועמ”ש שהוגשה בהליך בערכאה דלמטה, ציינו כי “ככל שהאם תשלים כדין את ההליך המדורג, המשיב לא יתנגד לבחון מחדש לאחר מכן את עמדתו ביחס לאימוץ הקטין.” מבררת מול המטה אעדכן עד מחר.

לכן, ככל שמשרד הפנים מסיר את התנגדותו מ30.11.2018 ואילך, אין כבר חשש שהאם תעקוף את הליך הסדרת המעמד באמצעות אימוץ הקטין.

האם מבחינתכן נוכל לדון בבקשה מחדש בנובמבר 2018? מבררת מול המטה אעדכן עד מחר.

אם כן, אולי ניתן להציע לדחות את הדיון בהסכמת הצדדים, ולבחון להחזיר את התיק לביהמ”ש למשפה באשדוד לשמוע עובדות חדשות ולבחון את העניין ב2018? אני חושבת שבשלב הזה הבקשה אינה רלוונטית ונכון יהיה, בכל מקרה, לבחון את הבקשה לאחר הסיום הצפוי של ההליך של האם, קרי דצמבר 2018. כלומר נעדכן שוב בדצמבר האם האם סיימה את ההליך וכו’.

4. מיכל תהיה בהוכחות במועד הדיון, ולכן תגיע לדיון אפרת בן ארי. תהילה את מגיעה לדיון ב14.3? יש לי דיון בג”ץ באותו היום. בואי נדבר יום קודם שוב ונראה אם הדיון בבגץ נדחה או שאולי אוכל להגיע לדיון שלכן במקום לדיון בבג”ץ.

בברכה,

תם יסינובסקי – לביא, עו”ד | פרקליטות מחוז דרום (אזרחי)

טלפון: 073-3801281   פקס: 02-6467058

דוא”ל: Tomy@justice.gov.il

מייל 14 מיכל פרנקל אסרף

From: מיכל פרקל אסרף [mailto:MichalPe@molsa.gov.il]
Sent: Tuesday, March 06, 2018 9:27 AM
To: Tom Yassinovsky
Cc: תהילה שחן
Subject: RE: ערעור- עמ”א 61624-02-18-(אמ”ץ 9998-06-17)- דניאל אברגיל, מ”ז: 068793553

היי תום ותהילה,

לא ברור לי הסעיף הבא:

לפי עמדת משרד הפנים, האם מסיימת את הליך המעמד ב30.11.18. לא ברור לנו העניין עם הקטין.

המניעות לדון בבקשה להכריז על הקטין כבר אימוץ תתאפשר רק ב30.11.18 עם הסדרת מעמד האם, או שמא רק בחלוף 3 שנים משיחלוף די זמן לבחון את האפשרות לאזרח אותו, קרי, 30.11.2021?

למה הכוונה שלוש שנים?

כמובן שאין לי כל ידיעות בסוגיית המעמד ולכן ציינתי כי כל עוד תוסר שאלת המעמד אין לי התנגדות לבחון את הבקשה מחדש. אין זה אומר מה תהיה החלטתנו האם להגיש בר אימוץ עם לאו. הבקשה תבחן מחדש בשים לב לעובדות החדשות שנתגלו על ידי המבקשים כאשר המבקשים יצטרכו לתת את הדעת על הסתירות הרבות הקיימות בגרסאותיהם.

אי לכך אין מצדי התנגדות להסכים להחזיר את התיק לענייני משפחה לאחר המועד שבו יוסר עניין המעמד. אני רק מבקשת להבהיר לב”כ המבקשים כי אנו מסכימים לבחון את הבקשה מחדש אך בשלב זה, עדיין לא ברור מה תהיה עמדתנו והאם נחליט להגיש בר אימוץ אם לאו.

לגבי הליווי שלנו בתיק אם אני לא אתייצב תתייצב עו”ד יפעת בן ארי.

מיכל פרקל אסרף עוזר ראשי (ייעוץ משפטי) הלשכה המשפטית משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

טל. 02-6752338
www.molsa.gov.il | MichalPe@molsa.gov.il

חוסן חברתי לישראל

 

מייל 15 תם יסינובסקי

 

From: Tom Yassinovsky [mailto:TomY@justice.gov.il]
Sent: Wednesday, March 07, 2018 4:40 PM
To: תהילה שחן; מיכל פרקל אסרף
Cc: Orit Kratz
Subject: RE: ערעור- עמ”א 61624-02-18-(אמ”ץ 9998-06-17)- דניאל אברגיל, מ”ז: 068793553

היי כולן

לתהילה לא הייתה גישה למחשב ולכן שלחה לי בוואטס אפ את הדברים הבאים:

כרגע אין תשובה סופית איך ומתי הקטין יסיים את ההליך.

אנחנו בהתייעצות עם הסוכנות היהודית.

נכון לעכשיו אין מתווה לסיום הליך של הקטין לפי המסמכים שהציגו. אנחנו בהתלבטות מה לבקש.

אנחנו מבינים מהאישור לכלכל בלבד את הקטין שקיים אבא.

אנחנו מבינים גם שהמבקשת הייתה נשואה והתגרשה.

נקודה שנייה וחשובה הדת של הילד והמבקש שונה.

בשלב זה אנחנו למעשה מודיעים שאיננו מגבשים עמדה לגבי הילד לפני סיום ההליך של הקטין.

בשורה התחתונה – נעדכן בנוגע למעמד לאחר שהאם תסיים את ההליך או במידה ויופסק ההליך.

תהילה – מבקשת בכל לשון של בקשה שמחר, 8.3.18, עד 09:00 תשלחי לנו תשובות סופיות, הגשתי ארכה קצרה לגבי עיקרי הטיעון והעמדה שלכם קריטית, נוכח עמדת הרווחה.

כרגע אני כותבת לפי העמדה בהליך הקודם, אבל משתמע מהדברים שלך שלחלוטין אפשרי שאחרי שאם וכאשר האם תסיים את הליך המעמד ותקבל אזרחות יהיה ניתן לבחון מחדש את הבקשה, כפי שהציעה מיכל.

ככל שיופסק ההליך המדורג – כמובן שזה לא על הפרק.

למשל – מאיפה באישור אתם מבינים שהאישור לכלכל בלבד את הקטין – קיים אבא?

אפשר להבין ממי המבקשת התגרשה?

לעניין הדת השונה – כבר דנו בזה בערכאה למטה, ולמיטב זכרוני בעקבות הערה של מיכל, הורדנו את עניין הדת וציינו רק את ס’ 8(א) לחוק האימוץ, לפי הקטין לא משוחרר לאימוץ ולא ניתן לקדם הליך אימוץ ללא ניתוק הקשר ההורי בינו לבין אביו הביולוגי.

בברכה,

תם יסינובסקי – לביא, עו”ד | פרקליטות מחוז דרום (אזרחי)

טלפון: 073-3801281   פקס: 02-6467058

דוא”ל: Tomy@justice.gov.il

מייל 16 תם יסינובסקי

From: Tom Yassinovsky [mailto:TomY@justice.gov.il]
Sent: Thursday, March 08, 2018 8:45 AM
To: FW-michalpe
Cc: תהילה שחן; Orit Kratz
Subject: RE: ערעור- עמ”א 61624-02-18-(אמ”ץ 9998-06-17)- דניאל אברגיל, מ”ז: 068793553

היי מיכל,

1. מצ”ב לנוחיותך התגובה הסופית שהוגשה מטעם היועמ”ש לביהמ”ש – נספח 2 כולל את תעודת לידת חי (באיכות ירודה מאוד, תהילה בזמנו ניסתה ולא הצליחה להשיג תעודה איכותית יותר).

2. תהילה כתבה לי בוואטס אפ – ” אנחנו מבינים מהאישור לכלכל בלבד את הקטין שקיים אבא.” ß תהילה, ממתינה להסבר היכן זה כתוב באישור, כלומר, ממה הסיקה זאת (נספח 1 לתגובה שהוגשה מטעמנו – מצ”ב).

העמדה שהועברה הייתה שרשור מיילים מול הפרקליטה הקודמת שטיפלה בתיק, זיו אלדן הררי – תהילה אנא צרפי.

לאחר שהייתה מחלוקת לעניין הדת והשלכתה על העמדה, בעותק הסופי שאושר על ידכן והורדנו את ההתייחסות לסעיף 5 לחוק האימוץ, וציינו בסעיף 16 “בהתאם למידע הנמצא בידי רשות האוכלוסין וההגירה, בהעדר זהותו של האב, והיות הקטין “חסר דת”, הקטין מוכר כ”לא יהודי”.”

3. לעניין המעמד של הקטין – תהילה, ראי את המייל בתחתית השרשור מיום 19.11.17, והדברים שכתבת בנוגע למעמד המסמך “אישור בעדות בכתב…” + התנגדות לאימוץ עד לסיום לקבלת מעמד האם – מדגישה את הדברים הרלוונטיים ומבקשת שתצרפי שוב את נוהל 5.2.0017 + ממתינה לעמדתכם הסופית מהמייל אתמול

כשאנו מסתכלים על סד הזמנים, הרי שהאם מסיימת הליך לפני הבן. בנסיבות אלו, הרי שלא נתנגד לאימוץ לאחר סיום ההליך של האם, אף שיש מקום לעמוד על אימוץ לאחר סיום הליך הבן כך שהאימוץ לא יהיה למטרת מעמד עבור הבן. מאחר והבן קטין ויהיה קטין במועד סיום ההליך אני סבורה שנוכל, במקרה זה, שלא להתנגד לאימוץ לאחר סיום ההליך של הבן.

בברכה,

תם יסינובסקי – לביא, עו”ד | פרקליטות מחוז דרום (אזרחי)

טלפון: 073-3801281   פקס: 02-6467058

דוא”ל: Tomy@justice.gov.il

מייל 17 תהילה שחן

From: תהילה שחן [mailto:TehilaSh@piba.gov.il]
Sent: Thursday, March 08, 2018 10:30 AM
To: Tom Yassinovsky; FW-michalpe
Cc: Orit Kratz
Subject: RE: ערעור- עמ”א 61624-02-18-(אמ”ץ 9998-06-17)- דניאל אברגיל, מ”ז: 068793553

בוקר טוב,

באישור שהוצג נרשם:

“אישור בעדות בכתב אודות אחריות לכלכלה ולטיפול במשפחה

מקבלת על עצמה את הכלכלה והדאגה לצרים של האדם הבא…”

כלומר אין התייחסות לסוגיית האפוטרופסות אלא לסוגיית הכלכלה.

אם לא היה הורה הייתה התייחסות לאפוטרופסות.

העובדה שהוצג אישור דל שמדבר רק על כלכלה מלמד שהמחלוקת לגבי הקטין סבה סביב הכלכלה ולא סביב ההורות.

ככל שיש מחלוקת סביב ההורות עליה להציג אישורים מתאימים מרשויות מדינתה ומדינת הקטין.

תשובת המטה:

לאחר התייעצות נוספת עם הסוכנות היהודית אין לראות במסמכים אשר הנ”ל הציגה כאפוטרופסות בלעדית על הקטין.

יש לדרוש מהנ”ל להציג בפנינו אפוטרופסות בלעדית מבית משפט לצורך מתן האזרחות.

לפיכך ככל שלא יוצג האישור הנדרש במועד אזרוח האם, הקטין לא יוכל להתאזרח עם עמו.

בשלב הזה אין החלטה מה יקרה אם לא יציג אישור.

אעדכן בהמשך.

בברכה,

תהילה

תהילה שחן, עו”ד יועמ”ש דרום רשות האוכלוסין וההגירה משרד: 08-6263829