לפנינו החלטה של בית משפט השלום בירושלים בנושא חופש ההגנה נגד עובדי ציבור, נבחרי ציבור ומשרתי ציבור אשר משנה את כל ההלכות הישנות, ובמיוחד מבטל החלטה של בית משפט עליון קודמת על אותו נושא ממש. 51879-08-23.
להלן ההחלטה של נהיל מהנא בבקשה שהגישו שמחה רוטמן וזוגתו חנה רוטמן נגד שלושה דיספצ’רים של מפגינים להטריד את שמה וחנה עת נפשו בצימר בצפון. השלושה הם סמדר וינברג, ניצן טבנקין ואפרת פרץ.
הדיון התקיים אצל השופט הערבי נאיל מהנא. פתאום ערבי נהיה לנו אביר זכויות ההפגנה. זה הרי ממש מפעפע בתרבות והדת האיסלמית… חופש ההפגנה…. ינק את נס החירות והחופש מחלב הנאקות שאימו השקתה או בינקותו.
שלושת הדיספצ’ריות בכלל לא התיצבו לדיון. בדיון הופיעו רק עורכי הדין שלהם גונן בן יצחק וגבי לסקי.
אם שלושת הפסיכיות לא התייצבו – למה הבקשה של רוטמן נדחתה?
בעיקרון זה היה אמור להיות מספיק לקבל את הבקשה לצו הטרדה מאיימת שהגישו שמחה וחנה רוטמן, כי המטרידות לא התייצבו. בכל מקרה דומה בו אישה עם פוסי בהליכי גירושין מנסה לסלק את בעלה מהדירה באמצעות בקשה כזו, אם הבעל לא מתייצב הוא חוטף את המקסימום שמאפשר החוק, בלי שאלות בכלל.
נאיל מהנא ינק את חופש ההפגנה מילדותו בדיר העיזים
בכל זאת נאיל מהנא קיים דיון עם עורכי הדין, הילל את הזכות לחופש ההפגנה והמחאה, כתב שכדי שהפגנות תהיינה אפקטיביות, ברור שזה כולל את הזכות לבצע מעקבים, התחקויות, וריגולים על זה שרוצים להפגין נגדו והוא דחה את הבקשה של רוטמן.
הנה דבריו של נאיל מהנא:
“מחאה ציבורית כוללת לפעמים מעקבים אחר איש ציבור, לרבות שימוש באמצעים דיגיטליים ובמדיה אלקטרונית על מנת להתארגן, להתאסף ולקרוא להרחבת המחאה וההתנגדות הציבורית. מעקבים אלו עלולים להיות בלתי נעימים ואף מפריעים למושא ההתנגדות ולסדר הציבורי. כאשר פעילות זו מכוונת כנגד איש ציבור, היא בוודאי פוגעת בו או פוגעת בבני משפחתו ואין ספק שהיא עלולה להפר את שלוותם.
יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון כי מתן צו המגביל את המחאה הציבורית באופן גורף, עלול למעשה לסכל את המחאה הפוליטית או לשמש כאפקט מצנן המונע מראש את חופש הביטוי ולכן יש להימנע מכך”.
ומה עם הלכות הפוכות של בית משפט עליון? מעניין לנאיל את התחת
במקרים דומים בעבר בית המשפט העליון הילל דווקא את הזכות לפרטיות של עובדי ומשרתי ציבור. ראו למשל את המקרה של המפגין מוטי לייבל שהגיע לבית של פקידת סעד לחוק אימוץ אורנה הירשפלד, אשר חטפה לאמא אורה מור יוסף את הילדה שנולדה לה בחו”ל בהפריות מעבדה.
השופט ג’ורג’ קרא קבע שהמדרכה הציבורית שמול הוילה של עו”ס אורנה הירשפלד היא חלק מהזכות לפרטיות שלה בתוך הבית שלה, ולכן לא רק שאסור להפגין שם אלא שזו עבירה פלילית, ומוטי לייבל ישב בכלא 10 חודשים במעצר עד תום ההליכים בגלל הפגנות כאלה.
הנה האירוע בו מדובר. מוטי לייבל הסתובב עם טנדר ועליו פוסטרים המסבירים לשכנים איזה משרתת ציבור נחש צפע גרה אצלהם בשכונה. ובעליון קבעו שזו עבירה פלילית חמורה.
הצביעות של נאיל מהנא (שהוא בכלל שופטת תאונות דרכים)
אבל כשההפגנה משרתת את החונטה המשפטית שרואה בשמחה רוטמן אויב אישי של מערכת המשפט, הכול מותר.
פתאום מה שהשופטים עצמם אמרו בלהט שהפגנות נגד עובדי ציבור אלו עבירות פליליות חמורות המצדיקות אפילו מעצר עד תום ההליכים של 10 חודשים…. בהבל פיו של שואף הנרגילות נאיל מהנא, חופש ההגנה נהפך לנדבך משפטי “מנשמת אפה של הדמוקרטיה”. חחח.
להלן כתבה בידיעות אחרונות פורסם 27/8/2023
ביהמ”ש דחה את בקשת רוטמן להרחיק מפגינים: “להימנע מצילום בני משפחה קטינים”
להלן פסק הדין:
בבית משפט השלום בירושלים ה”ט (ירושלים) 51879-08-23
| בפני | כבוד השופט הבכיר נאיל מהנא | |
|
המבקשים |
1. שמחה רוטמן
2. חנה רוטמן |
|
| נגד | ||
| המשיבות | 1. סמדר וינברג
2. ניצן טבנקין 3. אפרת פרץ |
|
| החלטה |
לפני בקשה לקבלת צו בהתאם לחוק מניעה הטרדה מאיימת, תשס”ב-2001.
המבקש 1 הינו ח”כ ויושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט והמבקשת 2, הינה בת זוגו.
המשיבות הוגדרו בבקשה “כחברי קבוצת רדיפה נגד המבקשים אשר פועלים במטרה לבלוש ולפגוע במבקשים שלא כדין במסגרת חופשתם הפרטית בצפון”.
במסגרת פעילותן הקימו המשיבות, או מי מהן, קבוצת וואטסאפ, אשר באמצעותה מפורסמים מקומות הימצאותו של המבקש ואף קוראים לחברי הקבוצה להתארגן ולהגיע לאותו מקום על מנת למחות כנגדו, גם בחופשתו הפרטית.
בדיון שהתקיים בפניי במעמד צד אחד, חזר ב”כ המבקשים על האמור בבקשה ואף ביקש לקבל צו ארעי עד הדיון בבקשה במעמד הצדדים. לאחר דין ודברים, ביקש ב”כ המבקשים למצמצם את הבקשה רק לגבי שלושת המשיבות הישירות ולמחוק את הבקשה לגבי 430 חברי קבוצת הוואטסאפ.
הבקשה נקבעה לדיון במעמד שני הצדדים אליו זומנו שלושת המשיבות. ערב מועד הדיון הוגשה בקשה מטעם המשיבות לפיה, הן ביקשו לדחות את הבקשה על הסף בשל הטענה כי היא אינה מתאימה להליך לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת. המשיבות הפנו לדברי בית המשפט בדיון שנערך במעמד צד אחד לפיו, הביע בית המשפט את דעתו כי המסגרת הדיונית הנכונה להליך זה, הינה בהגשת תביעה אזרחית ולא במסגרת בקשה לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת. לחילופין, ביקשו המשיבות לדחות את מועד הדיון בבקשה בשל היעדרותה של המשיבה 2 מהארץ עקב טיול לחו”ל שתוכנן מבעוד מועד. בהחלטה מיום 27.8.23 נקבע כי הדיון יתקיים במועדו וכי ההחלטה בבקשה לדחיית הבקשה על הסף תידון במועד הדיון.
המבקש 1 התייצב לדיון ביחד עם בא כוחו ואילו מטעם המשיבות לא היתה התייצבות מלבד באי כוחן. חרף הבקשות לדעת אם מי מהמשיבות 1 ו- 3 מתכוונת להגיע לדיון, לא נתקבלה תשובה.
לאחר ששמעתי את טיעוני באי כח הצדדים ושמעתי את עדותו של המבקש 1 בפניי, עולה כי ההטרדות לכאורה, בוצעו כנגדו כאשר הוא היה במהלך חופשה פרטית בצפון ביחד עם בני משפחתו, אשר כוללת גם את ילדיו הקטינים.
המבקש 1 הסכים שקיימת למשיבות זכות להפגין, להתנגד ואף למחות כנגד פעילותו הציבורית, אולם לטענתו יש לאסור כך, כאשר הוא נמצא בחופשה ביחד עם בני משפחתו, שלא במסגרת פעילותו הציבורית.
טרם דיון לגופו של עניין, יש להביע תמיהה מדוע בחרו המשיבות 1 ו-3 שלא להתייצב לדיון ואף לא להודיע את סיבת היעדרותן.
דיון
אינני מסכים עם טענת המשיבות כי הבקשה מיצתה את עצמה לאחר שהחופשה של המבקשים בצפון הסתיימה. הרי במסגרת בחינת קיומה של הטרדה מאיימת, יש לבחון לא רק את השאלה האם התקיימה הטרדה מאיימת אלא גם את השאלה האם קיים חשש כי ההטרדה המאיימת תחזור על עצמה.
בענייננו, אכן החופשה הפרטית במקרה ספציפי זה הסתיימה, אולם המבקש הביע את דעתו בפניי כי בכוונתו לנפוש פעם נוספת בקרוב ביחד עם בני המשפחה באותו מקום ולכן הוא חושש כי אותה פגיעה בפרטיות תשונה באותה חופשה ותגרום לו להטרדה מאיימת לו ולבני משפחתו.
על כן, לא מצאתי להורות על דחיית הבקשה על הסף.
לגופו של עניין, ברור כי ענייננו בהתנגשות בין שתי זכויות בעלות מעמד אופקי, האחת היא הזכות לפרטיות, אשר אינה פוסחת על איש ציבור, אל מול חופש הביטוי שכולל את הזכות להפגין ולמחות בצורה חופשית ודמוקרטית (בג”צ 2481/93 יוסף דיין נגד ניצב יהודה וילק פ”ד מח(2) 456).
אכן מחאה ציבורית כוללת לפעמים מעקבים אחר איש ציבור, לרבות שימוש באמצעים דיגיטליים ובמדיה אלקטרונית על מנת להתארגן, להתאסף ולקרוא להרחבת המחאה וההתנגדות הציבורית. מעקבים אלו עלולים להיות בלתי נעימים ואף מפריעים למושא ההתנגדות ולסדר הציבורי. כאשר פעילות זו מכוונת כנגד איש ציבור, היא בוודאי פוגעת בו או פוגעת בבני משפחתו ואין ספק שהיא עלולה להפר את שלוותם.
יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון כי מתן צו המגביל את המחאה הציבורית באופן גורף, עלול למעשה לסכל את המחאה הפוליטית או לשמש כאפקט מצנן המונע מראש את חופש הביטוי ולכן יש להימנע מכך (ראו: ה”ט 10668-07-23 אורלי גנון נ’ אריק מוגרמן (פורסם בנבו, 01.08.23)).
לפיכך, יש לנהוג בזהירות מיוחדת וככל שיש צורך ליצור הגבלות לחופש הביטוי יש לעשות זאת אך ורק כאשר הדבר הוא הכרחי ממש. בוודאי אין בית משפט זה מתיימר במסגרת בקשה לקבלת צו בהתאם לחוק מניעת הטרדה מאיימת, לקבוע כללים או ליתן צווים אשר תכליתם לשלול או למנוע הפגנות או משמרות מחאה המכוונת כנגד איש ציבור. חופש המחאה וחופש ההפגנה הינם חלק בלתי נפרד מחופש הביטוי, גם אם הם כוללים פגיעה כלשהי באיש ציבור באופן שמטריד אותו. זוהי תכליתה של זכות המחאה ושל זכות ההפגנה במשטר דמוקרטי.
יחד עם זאת, ברור כי יש לערוך את האיזון בין הזכות לחופש הביטוי לבין השמירה על הסדר הציבורי ולמנוע פגיעה ברווחת חייהם או פגיעה בפרטיותם של אחרים ובפרט כאשר במדובר בקטינים או חסרי ישע.
בענייננו, טענת המבקשים כי המחאה בוצעה כנגדם כאשר היו במהלך חופשתם הפרטית עם בני המשפחה בצפון לא נסתרה, אלא להפך, היא גובתה במסמכים והעתק פרסומים אשר כוונו כנגד המבקשים ובני משפחתם ואף צורפו פרסומים שכוללים תמונות של קטינים.
חרף העובדה שהמשיבות לא התייצבו לדיון, שמעתי את טיעוני באי כוחן, לגבי מעמדו של המבקש כנבחר ציבור אשר בשונה מאדם פרטי חשוף לביקורת ציבורית.
מקובלת עלי האמירה כי הפגנות כנגד נבחר ציבור נתפסות כחלק מהתפקיד שנבחר ציבור נטל על עצמו.
הפסיקה קבעה לא פעם כי ככל שמדובר בפעילות מחאה, חלים העקרונות הרגילים של האיזון בין השיקולים הנוגדים, בין הזכות לחופש הביטוי ולפעילות מחאה לבין השיקולים הנוגדים של שמירה על הסדר הציבורי והזכות לפרטיות.
אין ספק כי המחאה מכוונת כנגד המבקש 1 שהינו חבר כנסת ויו”ר ועדת החוקה חוק ומשפט. נושא המחאה הוא התנגדות לעניין ציבורי ולא לגבי עניין פרטי הקשור במבקש עצמו. מיקום המחאה על פי הפרסומים הוא בכל מקום בו הוא נמצא בנופש בצפון.
על פני הדברים נראה כי מדובר במחאה לגיטימית אשר אינה מפרה את האיזונים שנקבעו בפסיקה.
יחד עם זאת, מצאתי להגביל את האפשרות כי המחאה תתקיים במקום בו נצפים בני משפחתו הקטינים של המבקש באותו נופש, על מנת למנוע אפשרות לצלם אותם או לפרסם את תמונותיהם ברבים.
אשר על כן, לא מצאתי כי קיימת עילה להתערבות בית המשפט ובקביעת הגבלות או במתן צו בהתאם לחוק מניעת הטרדה מאיימת לשם מניעת קיום אותה מחאה.
כפוף לאמור לעיל, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, י' אלול תשפ"ג, 27 אוגוסט 2023, בהעדר הצדדים.
[pdf-embedder url="https://meudenet.com/wp-content/uploads/2023/09/%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94-%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%9E%D7%9F-%D7%A0-%D7%A1%D7%9E%D7%93%D7%A8-%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92-%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%9F-%D7%98%D7%91%D7%A0%D7%A7%D7%99%D7%9F-%D7%95%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%AA-%D7%A4%D7%A8%D7%A5-%D7%97%D7%95%D7%A4%D7%A9-%D7%94%D7%94%D7%A4%D7%92%D7%A0%D7%94-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A4%D7%A9-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%AA%D7%99-%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8-51879-08-23.pdf" title="שמחה רוטמן נ סמדר וינברג ניצן טבנקין ואפרת פרץ חופש ההפגנה בנופש של משרתי ציבור 51879-08-23"]
